What Can I Do?

פרק 17:

בוקר. קמתי מהר והערתי את ליה ובן. התארגנתי, עזרתי להם להתארגן, הכנתי לנו לאכול, אכלנו, ויצאנו. נסענו לגן "ביי ביי שון" הם אמרו "ביי ביי" אמרתי. נסעתי לבית הספר ושם פגשתי את רוי. רוי הפך לסוג של חבר שלי. כן. חבר שלי. "היי" אמרתי בקצרה "היי" הוא החזיר. "טוב בוא, אתה זוכר מה צריך לעשות היום כן?" "כן בוא" היא אמר והלכנו לכיתה של אמה. "שלוםםם לכולםםםםם" אמרתי להם. שאנל ונעמה היו בכיתה. "שאנל ונעמה צאו." אמרתי להן. "ומי אתה שתגיד לי מה לעשות?" שאנל אמרה לי. "צאי עכשיו מהכיתה או שאני אוציא אותך בדרך אחרת!" צעקתי עלייה. בגללה אמה בקומה. "לא יוצאת!!" היא צעקה עליי בחזרה. "אוקיי אני הזהרתי אותך" אמרתי ויצאתי מהכיתה כשאני רץ למזכירות. "המזכירה את יכולה להודיע לשאנל ונעמה שמחכים להם בחדר תגבור למתמטיקה היום ושיבואו במיידי?" שאלתי "כן" היא אמרה וקפצתי מאושר רצתי לכיתה בחזרה. "מה זה היה? לאן רצת?" רוי שאל אותי. "3.. 2.. 1.." "שאנל ונעמה שאנל ונעמה נא לבוא לחדר תגבור במתמטיקה שם תלמדו עד 17:00" "מהה?!?!?!?" שאנל צרחה. "אמרתי לך.." אמרתי לה והיא ונעמה רצו מהכיתה. "טובבבב שלום כיתה 'נחמדה' מה קורה?" שאלתי "עזבו לא באמת אכפת לי." אמרתי ורוי גיחך. "טוב, אז לשם מה העפתי את שאנל ונעמה? אה? מישהו יודע?" שאלתי "אף אחד?" שאלתי שוב "טוב... כפי שאתם יודעים אני שון, כפי שאתם לא יודעים אני אח של אמה" אמרתי וכולם פערו פה. כבר התחלתי לראות מבטים מפוחדים. "אזז מה שבאתי תהגיד לכם זה שאמה המלאך הכי טהור עלי אדמות שאף פעם לא פגע באף אחד יצאה לה לבקר את בת דודתה ומכיוון שבת דודתה לא הייתה בביתה, החליטה אמה לצאת להליכה ביום יפה. עד שלפתע חברים יקרים, קבוצת בנות,משכה את אמה לעבר סמטא והכו אותה מכות רצח עד שהתעלפה. מפה לשם רוי מצא אותה ומפה לשם הוא הביא אותה אליי" אמרתי. "עד עכשיו ברור?" שאלתי. כולם הנהנו "כשאמה הגיעה אליי היא סיפרה לי מה קרה וכמה שניות לאחר מכן התעלפה." אמרתי "הזמנו אמבולנס שלקח אותה לבית החולים, חיכינו כמה שעות טובות עד שלבסוף אמרו לנו שהיא נכנסה לקומה!" אמרתי. וואו אני לא מאמין שהצלחתי לדבר על זה. חשבתי שבחיים לא אוכל להתמודד. "עכשיו, אני לא אתן לשאנל ונעמה האלה להרוס לי יותר את החיים יותר ממה שהם הרוסים ואתם תעזרו לי. אתם יודעים למה? כי חלק מזה גם באשמתכם! אם לא הייתם משתפים פעולה בחרם, אולי כל זה לא היה קורה." אמרתי ורוי הנהן. "טוב אז מהיום אתם לא מוציאים שום מילה לעבר אף אחת מהבנות האלו אתם פשוט מ-ת-ע-ל-מ-י-ם" אמרתי אות אות. "וכדי לראות שאתם באמת מקשיבים, אנחנו נשאר כאן ונבחן אתכם. מי שלא יעמוד בזה יצטרף לעונש שלהן" רוי הוסיף והנהנתי. "זהו להיום ביי חברים. אל תהנו כשהם לא פה תשמרו הכל לאחר כך, אני רוצה שתעשו חיים כשהן פה, כדי שירגישו איך לכולם כיף ורק הן לבד להית' " אמרתי ויצאנו. אני כל כך הולך להחזיר להן על כך שאחותי בקומה. כל כך. נגמר היום וחזרתי לבית שלי. בשעה ארבע הלכתי להביא את ליה ובן. "ליה ובן כבר מאוחר בואו נלך לצחצח שיניים ולישון" אמרתי להם. "טוב" ענו פה אחד. צחצחנו שיניים, "שון אתה יכול להקריא לנו סיפור?" הם שאלו "כן בואו" אמרתי להם. הקראתי להם סיפור ובן נרדם "שון איפה אמה?" ליה שאלה אותי. "היא ישנה. היא תישן הרבה הרבה בזמן הקרוב" אמרתי לה וכיסיתי אותה. סגרתי להם את האור ויצאתי מהחדר. ת'אמת גם אני הייתי גמור אז הלכתי גם אני הלכתי לישון. טוה נראה מה יקרה מחר עם שאנל ונעמה.