"בוקרררר טובבבבב" שון צעק לי בחדר ופתח וילונות." "בוקררר טובב" החזרתי לו וצחקנו. "היום אחיך החתיך הולך להיות איתך בכיתה ו'ללמוד' " צחקתי והוא יצא והתחלתי להתארגן. אני ממש רוצה שהוא יהיה איתי בכיתה מסיבה לא מוסברת😂. סיימתי להתארגן, וירדתי ללמטה, אחיי לא היו, כנראה ששון לקח אותם לגן. שון נכנס לבית וקרא לי לצאת. יצאנו לכיוון בית הספר ועדיין לא ראיתי את אמילי. מוזר. נכנסנו לכיתה כש-שון מרים אותי כמו כלה. "ילד אתה יכול לפנות פה את המקום?" הוא שאל את רוי.
נ.מ רוי:
אמה והילד הזה נכנסו לכיתה כשהוא מרים אותה כמו כלה. ידעתי. הוא חבר שלה. הם הלכו לכיוון השולחן שלנו. "ילד אתה יכול לפנות פה את המקום?" הוא שאל. "דבר ראשון אני לא ילד קוראים לי רוי, דבר שני המורה אמרה לי לשבת פה" אמרתי.
נ.מ אמה:
"דבר ראשון אני לא ילד קוראים לי רוי, דבר שני המורה אמרה לי לשבת פה". מה? ברצינות? איזה תינוק. מה הבעיה שלו?! "רוי? מה הבעיה שתלך לשבת במקום אחר להיום?" שאלתי "בעיה" ענה. מעצבן. מה הוא עושה בכוונה כאילו? "רגע אמה, הוא חלק מהילדים שעושים עלייך חרם?"
"חרם? איזה חרם?" רוי שאל. "רגע אתה לא יודע?" שון שאל את רוי. "אוקיייי בוא נשב במקום אחר" אמרתי לשון. הלכנו לשבת בשולחן אחר. איזה ילד בא ואמר שזה השולחן שלו ושנעוף מפה ושון אמר לו "דלג דלג מפה" זה הצחיק אותי כל כך. השיעור הולך להיות מעניין.
YOU ARE READING
What Can I Do?
Action**גמור**❤💖❤💖 עוד יום שעובר, בלי משמעות עבורם, אבל מלא משמעות עבורי. ושוב פעם היא שפכה לי את התיק מול כל הכיתה, ובמקום לעזור, הם יושבים בשקט ולא עושים כלום, רק מסתכלים, לפעמים המבטים שלהם מרחמים, ולפעמים הם מפחדים, מפחדים שיקרה להם מה שקרה לה ה"קרב...
