אהבה היא שונה

פרק ~28~ כעס ושנאה

"Time will show you who deserves your heart"

אני במיטה כבר שעות ,גם היום החלטתי לוותר על בית הספר תירצתי לאמא שאני חולה. היא לא אמרה כלום אז אני בבית.
וכמובן שרנה הייתה חייבת לדעת למה לא הגעתי. סיננתי אותה בכך שאני לא מרגיש טוב.
קשה לי.
קשה לי בלעדיו.
אני מרגיש את הלב שלי נשבר.
לא הרגשתי ככה אף פעם , אני לא רוצה להרגיש ככה שוב לעולם.
דמעות דולגות מעיניי, זה לאחרונה נהיה שיגרה
מיטה ודמעות.
בבית הספר אני כבר לא נכנס לקפיטריה אני לא רוצה להתקל בו.
לא ראיתי אותו מאותו היום במגרש ספורט.
נועצים בי מבטים כל הזמן.. אפילו יש כמה שמעירים על כך שאני בוגד. לרוב אני מתעלם אבל בסוף אני תמיד מוצא את עצמי מסתגר באיזה שהוא מקום.
מספר לא מוכר ניתק אותי הרחמים העצמיים שלי.

״הלו ?״

״היי״

״לויד ? איך הסגת את המספר שלי ?״ התהפכתי במיטה מתכסה מהקור.

״יש לי קשרים״.

״אמ אוקיי...״ מה הוא לעזאזל רוצה.

״אני מגיע לעיירה הקטנה שלך.״

״לכבוד מה ?״ סיננתי אולי גם הוא שמע על הפרידה מליאו..

״סתם תקוע בטיול משפחתי חשבתי אולי נפגש״.

״אממ..לא״.

״נו באמת.. טום עברת בית ספר ..  ואני סתם חרא לפעמים..״ הדגיש.

״לא חושב ...שאני יכול״.

״בבקשה טום אתה תחסוך פדיחה משפחתית״.

״תדבר איתי ונראה כבר..״ אמרתי שברור שזה לא.

״יופי״ אמר וניתק.

״כיף!״ תכננתי לעצמי מפגש עם החרא הזה. ״הוא רודף אחרי״.
״אמאל'ה טומי..״ רנה אמרה מתיישבת באחד הספסלים בחצר.
״מה הוא רוצה ממך בכלל ?״ רון שאל נוגס בסנדוויץ שלו.
הם ויתרו על לאכול בקפיטריה כדי שנשב יחד.
טוב שיש חברים בעולם הזה.
״אין לי מושג...״ הרמתי ידיים.
״נבוא איתך״ דין אמר זורק לעברי כריך.
״לא תודה״ החזרתי לו את הכריך חזרה.
״אתה לא רעב ?״ שאל.
״טומי לא אכלת מהבוקר״ , רנה הביטה בי בזעם.
״לא , נשנשתי עוגיות מקודם עם ארצ׳י...״ הסברתי.
״בכל זאת קח..״ דין הושיט לי חזרה את הכריך.
״אני לא רעב..״ רטנתי
״תפסיק טום !״ רנה קמה ממקומה.
״מה ?״ הסתכלתי עליה ממש דרמטית.
״אתה ממש לוקח את זה קשה ! ואני מבינה ! פרידה זה באמת קשה טומי אבל אתה מגזים!״ אמרה בכעס.
הרמתי גבות ומביט בה באדישות ... ״באמת רנה״. מלמלתי.
״אחי אתה צריך לאכול״ דין הניח את הכריך לידי והתיישב.
״ורנה תרדי מהילד זאת זכותו להיות שבור לב״
״דין תשתוק !״ אמרתי בכעס.
״תגידו שמעתם שקול חטף על כל הסיפור הזה ?״ רון אמר בפה מלא.
״על מה אתה מדבר ?״ קפצתי מביט בו.
״תראו״, הושיט לי את הנייד שלו.
״מי יצלם אותו ככה חבול ?״ רנה שאלה מזועזעת מהתמונה ומרחיקה את המסך ממנה. 
״אומרים שזה ליאו״ , רון אמר מביט בי.
״אז הוא הרביץ לו בלי שום סיבה ...״ סיננתי
״עדיין לא ביררנו מי זה!״ דין התעצבן.
״זה צ׳ייס.״ נאנחתי
״כן , זה ברור אבל איך הוא זייף את התמונה? את השיחה?״ רנה שאלה מיואשת.
״צריך לברר..״ רון הסכים.
״מתי הלויד הזה מגיע בכלל ?״ דין פתח את הפחית קולה שלו בכוח.
״נראלי מחר ... או עוד יומיים לא דיברתי איתו מאז ..״
״נעשה יום כיף״ רון חייך.
״ממש...רנה צחקה. אולי נלך לסרט היום ?״ הרימה את קולה.
״אני זורם״ ,רון אמר מביט בי ובדין שנאשר.
״לי אין בעיה״ דין הסכים וכל המבטים הופנו אלי.
״אתם יודעים שאני נרדם ..ומשתעמם..״ רטנתי ממש אין לי מצב רוח לסרט עכשיו.
״נו טומי ! בשביל הלב השבור שלך !״ רנה התחננה.
כיווצתי את עיניי אליה , ״אוקיי אבל ! אני בוחר את הסרט״. שילבתי את ידי.
״הגזמת...״ דין סיים את הפחית וזרק אותה באוויר מנסה לקלוע לפח,
״מה הגזמתי, אני כן מבין בסרטים!״
״פעם אחרונה שהלכנו בחרת סרט מפגר על איזה סבא שאוכל ספגטי ובנוסף שנדפקנו אתה פרשת באמצע..״ רון אמר מנסה להצדיק את דין.
״זה היה סרט ממש יפה אתה סתם אומר עכשיו״. אמרתי.
״טום הסרט היה גרוע, נבחר שם כבר סרט ולך אין דעה .. יאיי״ סיכמה רנה.
״ואו תודה״ , התעצבנתי.