אהבה היא שונה

פרק ~7~ אתה שלי ואני שלך?

"You can run but you'll never escape"

אחרי השיעור האחרון ישר הלכתי הביתה ,
רון ודין נשארו עם ארצי שחפר ,שנעזור לו עם העבודה ביולוגיה שהוא עוד לא הגיש .
אז הם נשארו לעזור לו ואני הלכתי .

כלכך קר יש רוחות חזקות ,
העצים זזים יש ריח מוכר ,הריח של הגשם .
שבטוח שירד בקרוב,
בזמן שאני הולך עולות לי כל כך הרבה מחשבות .

אני עדין בריב עם אמא,
וזה לא מתאים לי .
שמתי את ידיי בכיסים רואה את האנשים ברחוב,
נזכר בעיר שהייתי גר בה בעבר האנשים שם לא דומים לאנשים כאן בשום צורה .
לפעמים אני חושב שזה טוב
אבל לפעמים זה חסר לי.
אני רוצה לפתור את הדברים עם אמא ,
אני חייב !

עצמתי את העיניים בכניסה לבית .
נושם ופותח את הדלת , רואה את אמא יושבת על הספה קוראת ספר .
״היי״ חייכה אלי ,
בטח היא כבר רגילה להתעלמות שלי ממנה. 
״היי״ השבתי , היא הרימה את עיניים אלי.
״הכל בסדר ? איך היה בבית ספר?״ שאלה מהר
״הכל טוב״ , השתפנתי ועליתי מהר לחדרי .

״קיצר אתה מוכן להקשיב לי !״
״אני עייף !״ רטנתי לרנה שכבר התעצבנה מהחוסר התעניינות בה.
״מה עייף ? מתי הלכת לישון?״
״4 לפנות בוקר״
״למה?״
״האמת עשיתי מרתונים של סדרות ..״
״ואו כבר אמרתי לך שאתה לא בריא? ״, אמרה ושילבה את ידיה.
גיחחתי והנחתי את ראשי על השולחן , ״נו דברי מבטיח שהקשיב הפעם״.
״טוב , אמרה והמשיכה במה שאמרה קודם. אז מה אתה אומר שכדי לי לעשות ?״

״לעשות במה ? שאלתי לא מבין , רגע איבדתי אותך!״
״אוף אתה סתם מעצבן אותי !״
״מה ? ספרי שוב״ רטנתי ועצמתי את עיני

אחרי כמה ניסיונות שינה בכמעט כל שיעור חוץ מצרפתית למה המורה שיגעה אותי ,אז סהכ חסכתי לי 3 שעות נראלי .
סוף סוף שיעור ספורט הגיע.
כל כך חיכיתי לו זה השיעור היחד שאני באמת יכול לישון בו.

בזמן שכולם שחקו מחניים ,
שכבתי על אחד הספסלים באולם ועצמתי את עיני ,
בהתחלה שמעתי את קולם של ילדי הכיתה צועקים אחד לשני לגבי המשחק אבל לאט לאט נעלמתי לתוך השינה .

פקחתי את עיני כמה פעמים מכיוון שהתעוררתי וגם ככה עוד 10 דקות מתחלף שיעור אז רק עצמתי את עיני,
סתם להסתיר את אורות האולם שהציקו לי . הרגשתי שמשהו עומד וצופה בי ממש דמות עומדת על ידי.
מי זה דין? רנה ? רון?

חיכיתי שיגידו לי לקום אבל שום דבר הדמות לא זזה או דיברה.
ליאו זה בטח הוא .
חיכיתי ... חיכיתי לבסוף נרדמתי שוב .

״וואעע!!״ לאור הצעקות החזקות קמתי בבהלה ונפלתי בבת אחת על הריצפה .
מקבל מכה חזקה ברגלי הימנית .
״אכככ לעזאזל !״ רטנתי מקבץ את גבותי ומרים את עיניי לאותו הנער שהבהיל אותי .

קמתי בעצבים ודחפתי אותו בעודו צוחק , חיוכו ירד מיד שדחפתי אותו .
ראיתי את מבטם של דין ורון הם סימנו לי משהו עם עיניהם .
אבל לא הבנתי אותם, גם לא זיהיתי את אותו הנער
אני רק יודע שאני עצבני , ״היי מה נראה לך אה?״ צעקתי על אותו הנער שרק עמד עם חיוך בין שיניו.
הוא נראה שנה אחרונה , מעולם לא ראיתי אותו יש לו שיער עד הכתפיים מזכיר קצת את רון רק שלו יש שיער שחור ולרון יש שיער בהיר יותר.