אהבה היא שונה

פרק ~29~ תרצה בי חזרה

"If not now,then when ?"

~ליאו~

אחרי האימון יצאתי בריצה קלה 
ישר למלתחות בעוד המורה נתן עוד כמה תרגילים.
פתחתי את הדלת ושמעתי רעש מים זורמים.
בטח אחד התלמידים של השכבות האחרות.
אדי חום היו בכל מקום והרגשתי את החמימות באוויר.
אבל את המוזיקה שמתנגנת אני מכיר.
הדלת מעט פתוחה, אני מוצא את עצמי עומד ומביט בו,
איך המים נשטפים על פניו,איך הוא עוצם את עיניו.
ומשפשף את הקצף מראשו.
מבטו נפגש עם שלי. התקדמתי פותח את הדלת ונכנס עומד מולו מרגיש את זרם המים על פניי מעט.
רק מביט בעיניו היפות.
״אמרת שלא תעזוב אותי״. אמר משפיל את מבטו ודמעות נופלות מעיניו.
הנחתי את ידי על פניו עובר על עיניו ואז אל שפתיו.
הוא הניח את ידו על ידי עוצם עיניים ומצמיד את מצחו אלי.
״אני מצטער שעזבתי אותך״, לחשתי אליו.
הוא יישר אלי את מבטו מחכה שאגיד עוד משהו.
״זה נכון, זה קרה נשקתי אותו״. הביט בי רציני.

פקחתי את עיניי במהירות וגלי חום עוברים בי.
אני במיטה לא במלתחות, הורדתי את השמיכה במהירות קם למקלחת.
ככה זה בערך בשבועיים האחרונים.
סיוטים וטום נמצא שם תמיד.
ולחשוב שלפני שעה  ניסה להרביץ לי,
יש לו מזל שחבריו תפסו אותו והרחיקו אתו ממני אחרת...
על מי אני עובד... אני לא יודע למה להאמין כבר.
הודעה קפצה בנייד שלי.

~רייס~

״הי אממ לגבי מה ששאלת.. אלכס כן דיבר עם צ׳ייס בזמן האחרון.״

אז טום צדק ? הרגשתי צביטה בבטני
״ונראה לך שהוא יכל לעזור לו ?״

״כן אני מניח תשאל את אלכס.״

״ליאו?״ ניק פתח את דלת חדרי מביט בי ,
״מה ?״
״טום בדלת...״ אמר מחכה לתשובה ממני.
״אני לא בבית״. עניתי. הייתי צריך לחשוב.
״נמאס לי ! אני לא פאקינג שליח של שניכם!״ אמר בכעס והשאיר את דלת חדרי פתוחה לרווחה.
למה הוא בא בכלל ? ירדתי אחרי ניק וברגע שהוא כמעט סגר את הדלת הכניסה.
פתחתי אותה במהירות דוחף אותו מעט,
רק מביט בטום.
שיערו היה רטוב כאילו יצא הרגע מהמקלחת.
אם היינו בבית הספר עכשיו הייתי חושב שמה שחלמתי כן היה נכון. צמרמורת חלפה בי,
הוא רק הביט בי חסר סבלנות דחף אותי פנימה ונכנס עולה קודם לחדרי.
ניק שעמד לידי הרים ידיים וברח לכיוון השני.
עליתי אחרי טום לחדרי מוצא אותו יושב על המיטה ובוהה בי.
״מה אתה רוצה לעזאזל!״ אמרתי בכעס.
״הבנתי,  אתה כועס... בסדר״. אמר בשקט וחסר סבלנות.
״לא ענית על השאלה שלי!״ שלפתי סגירה מהמגירה והדלקתי אותה.
״מה אתה מסתיר ?״ שאל לפתע.
״סליחה?״ הרמתי גבות לא מאמין, ״מי חייב לך תשובות בכלל!״ כמעט נבחתי עליו בזעם,
״למה היית כזה מאופק מולי היום ?״ שאל כאילו לא יודע שיש לי רגשות כלפיו.
״טום תצא לי מהבית אין לך מה לחפש כאן״. שאפתי מעט מסיגריה ופלטתי את האוויר.
״נמאס לי״ אמר וקם על רגליו מתקדם אלי.
״תגיד לי את האמת ליאו ! אתה באמת מאמין לכל הבולשיט הזה!״
״לא בטוח ..״ עניתי בנחת.
אבל מתפתה כל כך לא לנחות על שפתיו.
״לא בטוח ?״ שאל לא מאמין, ״אתה מרחיק אותי ממך לשבועיים ואז אומר לי שאתה לא בטוח!״ צעק ותסכול יוצא מתוכו.
״למה ? למה שצ׳ייס יעשה תרגיל כזה !״ אמרתי מתעצבן. ודי בטוח שכל מה שהוא אומר אמת.
״כי הוא פאקינג מקנא!״ צעק.
״למה שיקנא ? למה שיקנא בך טום ?״ הבטתי ישר בעיניו.
״אני לא יודע אולי הוא אובססיבי אליך , או אולי .. הוא פשוט הרגיש שגנבתי אותך ממנו.״ אמר לא מאמין לעצמו מגרד את ראשו בביישנות.
״שטויות צ׳ייס לא תינוק.״ אמרתי.
״עובדה!״ התעצבן.
״שום עובדה טום ואני עדיין מברר את העניין ..״
״מברר מה ?״ שאל לא מבין.
״אם צ'ייס עומד מאחורי זה.״ הנחתי את הסיגריה במאפרה.
״ידעתי שאתה מסתיר משהו!״ אמר מעצבן מעט. ״אתה חתיכת פחדן!״ ירק לעברי וקם לכיוון הדלת.
״חכה! אתה בא לכאן צועק לכל כיוון ופשוט הולך?״ שאלתי לא מבין.
לא רוצה שיעזוב, עדיין לא. כל כך הרבה זמן עבר.
״באתי לברר למה אתה לא אכזרי אלי.. וגיליתי ,אתה מאמין לי.״
״לא אמרתי שאני מאמין לך..״ תיקנתי אותו.
״שבועיים!״ השפיל את ראשו, ״פאקינג שבועיים! התעלמת ממני! ומה בכלל לא האמנת לכל הסיפור! סתם התעלמת ממני.״ דמעות יצאו מעיניו.
״אמרתי לך כבר..״ ניסיתי לדבר בלי רגש שירגע מעט.
״אני פשוט עדיין צריך לברר.״
״אז למה פשוט לא דיברת איתי ? למה להסתיר ממני ?״
״כי אם צ'ייס באמת עשה את זה, אני רוצה שזה ילך כמו שצריך!״ אמרתי בכעס.
״מה כבר תעשה לו.. אתה לא תעשה לו כלום! הוא החבר הכי טוב שלך!״ הטיח לעברי.
״אולי החבר הכי טוב שלי ואמרתי לך , אבל אני אגיד שוב בפעם האחרונה. אני עדיין צריך לברר!״ הרמתי את קולי.
״אז שתברר! רק אז ,אולי אני אחזור לדבר איתך!״ אמר בכעס וטרק את הדלת.
משאיר אותי עומד ובוהה בדלת סגורה.
הרמתי את הנייד מתקשר לאלכס.