אהבה היא שונה

פרק ~18~ אתה ואני

"The sun loves the moon so much that it dies every night to let the moon light the darkness."

״אמא אני יכול לדבר איתך?״ ניגשתי אליה באי נוחות .
״בטח מותק אמרה , מוציאה ירקות מהשקית .
האמת טומי רציתי להגיד לך כבר .. אבל רק עכשיו חזרת מהטיול״ .
״מה ?״ שאלתי מתוח.

״מצאתי דירה אנחנו עוברים עד יומים״ .
״באמת ? איפה? ״ שאלתי שוכח כמה מתוח הייתי לפני שניות אחדות.

״קרוב לבית הספר ככה יהיה לך קל יותר להגיע , חייכה .
כן אבל אני לא מפריעה מה רצית לומר ? ״ אמרה מתחילה לחתוך את הירקות.

״אמ... ״ אמרתי עומד סביב השולחן מולה .
בלעתי את רוקי , נושם .

״אני .. אמ .. ״ המילים לא יוצאות .
״טומי ? אמרה עם חיוך , אתה יכול לסמוך עלי״ קרצה.
״אמא ? לא משנה מה אני אומר את תחשבי עלי אותו הדבר נכון?״
ליבי החל לדפוק בלי מעצור.
״אני אמא שלך אני חושבת שגם אם אני ירצה אני לא אוכל ״.
״אני לא אוהב בנות״ אמרתי הכי מהר שאני יכול.
היא קיבצה את גבותיה, אבל המשיכה רגיל .
״אוקיי ...״ אמרה ,
״אוקיי? אמא אני אוהב בנים ...״
היא השפילה מבט , ״אני יודעת ״.
״את מה ?״ הקלה נפלה ממני .
״ראיתי אך אתה מסתכל עליו , טומי״ אמרה מניחה את הסכין ומסתכלת עלי. אני לא מצליח לדבר בכלל ,
״וחוץ מזה יום אחד פתחתי את הדלת שלך בזמן ששניכם ישנתם.״
מבוכה עטפה אותי.
״אמא , למה לא אמרת !״
״לא רציתי להביך אותך אני חושבת , רציתי שאתה תספר לי .
היא התקדמה אלי, ונשקה למצחי.
ילד מתוק שלי אתה , תמיד ולעולם אוהב אותך!״
חיוך נמתח על שפתי, והקלה

בוקר יום ראשון , השעה שמונה וחצי.

״בוקר טוב !״ רנה דילגה לצידי.
״בוקר״ חייכתי אליה
״טום אני חייבת לשאול אותך משהו! ״ אמרה משלבת את ידה בשלי שנכנסנו למסדרון בית הספר.
״מה ?״ עניתי מחפש בעייני את ליאו ומאתר אותו מדבר בריכוז עם אחד מחבריו .
״עשיתם כבר?... אתה יודע ... ״
״מה ?״ אמרתי לא שם לב איך אני הולך מעדתי ונפלתי על הרצפה . ילדה מפגרת!
״אווו טום אתה בסדר ? אוי אני מצטערת!״ שמה את שתיי ידיה על פניה בלחץ.
״טום ? הכל בסדר ?״ ליאו בא לעזור לי.
״כן כן הכל בסדר״ , אמרתי מנער את בגדי.
״איך נפלת?״ שאל לא מבין,
״מהמילים שלה ״ ,שילבתי את ידי מביט ברנה בזעף.
״לא! לא! ליאו זה שום דבר ,הנה קח הוא שלך״ אמרה הושיטה לו את ידי וברחה מהאזור.
״מה ? ״ ליאו השיב לא מבין דבר.
״רנה!״ זעם חלף בי.
״זה משעשע ״, ליאו הביט בי .
״אני כועס ליאו זה לא משעשע!״ נזפתי בו.
״בוקר טוב !״ התקרב נושק לשפתי.
נרתעתי ממנו , אנחנו באמצע בית הספר מה הוא עושה ?
״ליאו !״
״מה ? אני ליאו רודי אני יכול לעשות מה שאני רק רוצה ?״
אמר עם הרמת גבה.
״ממש ...״
״ממש?״ חזר אחרי
״אתה לא יכול לעשות כל רק מה שתרצה !״ לא איתי בכל אופן...
מבטו נחת על שלי לכמה שניות מכווץ את גבותיו.
״טוב יש משהו בזה אני צריך לדעת איך לשבור אותך..״ אמר משועשע.
לשבור אותי? עבר בי מין רעד שכזה אבל רעד טוב אני חושב.