אהבה היא שונה

פרק ~21~ בקשה

Do you ever look at someone and just think "I'm so glad I met you"

״היי חתיך״ , רנה קרצה לי יוצאת יחד איתי מבית הספר
״מה קורה?״ חייכתי אליה.
״הכל טוב , איפה המאהב שלך ?״
״ליאו ?״ הרמתי את גבותי.
״כן אלה מי ?״ צחקה.
״אין לי מושג. הוא אתמול לא הגיע וגם היום, הוא לא אמר לי משהו״. הוא לא אמר לי כלום בעצם.
״בטח הוא מתכנן משהו ...״ אמרה בזדוניות.
״מתכנן מה ?״, צחקתי עליה
״לא יודעת בטח קשור .. לאלה שהרביצו לך.״
״לא חושב , אני מניח שהוא פשוט לא התעורר יש לו ימים כאלה .״ אני מקווה.
״כן אז איפה צ׳ייס ? אני לא ראיתי אותו כל היום . ״ אמרה גאה בעצמה.
״למה חיפשת? ״ חייכתי למראה מבוכתה מצחיק.
״טום ! תפסיק! זה לא מה שהתכוונתי!!״ דחפה אותי.
״את יודעת שהוא בעניין שלך נכון ?״
״לא הוא לא ״.
״אני אומר לך שכן״
״שקרן״
״ליאו אמר לי״
״באמת?״
״כן. ״
״טוב זה לא משנה גם ככה הוא מגעיל .״
״אם הוא כל כך מגעיל אז למה את כל כך מתעניינת בו?״
״אני לא ״. סיכמה
״טוב ״, הנחתי לה
״איך אתה מרגיש ? ״
״יותר טוב יש לי עדיין כמה סימנים אבל סבבה.״
״בהמות הייתי מכסחת אותם !״ הרימה את ידיה לאגרופים בכעס.
״בסדר רנה״ ניסיתי לקחת אותה ברצינות.
״אני רצינית , באיזו זכות הם באים ותוקפים אותך!
אני מאשימה את ליאו !״
״רנה הוא לא אשם!״ הגנתי עליו.
״בטח שכן הרי הם כסחו אותך רק בגללו.״ גלגלה את עינייה.
עצרתי את רגלי מסתכל עליה , ״רנה אל תגידי דברים כאלה שוב!״
״מה אתה כועס זאת האמת !״ אמרה.
״טוב אז כנראה הייתי צריך לקחת בחשבון שאני יוצא עם הבן אדם הלא נכון! אמרתי בכעס.״
״לא אמרתי את זה... אבל כולם יודעים אתה זה ..טום גם אתה.״

״אני בבית״ צעקתי מניח שאמא כבר בבית.
"אמא?״ צעקתי שוב שהבנתי שאני כנראה לבד, מוזר היא לא הודעה שתאחר.
אחרי מקלחת נעימה נכנסתי למיטה מנסה לישון , אך זימזום הנייד הפריעה לי.
בלי להסתכל עניתי
״הלו?״
״היי מה קורה ?״
״היי״, קמתי ממצב שכיבה לישיבה.
״מה איתך ? איך מרגיש?״
״בסדר, ליאו למה לא הגעת לבית הספר?״
״סתם ... לא משהו רציני.״
״גם צ׳ייס לא הגיע זה קשור?״ לרגע הרגשתי סטוקר כמו רנה.
״הוא סתם בא אליי.״
״אע.״
״מחר תגיע?״
״כן״
שמעתי את דלת הבית נטרקת , קמתי בעודי ממשיך עם השיחה עם ליאו יורד למטה בטח אמא הגיעה.
״טוב סבבה ״, אמרתי מעט מאוכזב ציפיתי שיספר מה הוא עשה אני מניח שהוא לא מעוניין לשתף.
״יופי אני אראה אותך מחר בסדר?״
״כן בטח ..״
״היי אמא את כאן ?״ שאלתי יורד את המדרגה האחרונה ,
״טום אני אסביר בסדר.״ אמרה בעדינות תופסת בידי
זעם חלף בי ״מה הוא עושה כאן! ,מה תסבירי? מה הוא עושה כאן ? את .. אמרת שזהו. מה הוא עושה כאן אמא!״ שאלתי.
כעס חילחל בי , אני שונא אותו ולפי מבטו אני יודע שהוא מרגיש כמוני אבל הוא רק עמד בשקט מאופק.
״טום ? הכל בסדר ?״ ליאו שעדיין היה על הקו אמר לפתע .
״כן הכל בסדר ליאו אני אראה אותך מחר״, ניתקתי.
הכנסתי את הנייד לכיסי נכנס למציאות.
״מה אתה עושה כאן אע ?״ צעקתי לעבר שון אבל אמא חסמה אותי .
״טום רק תקשיב בסדר״.
״מה תקשיב ! את אמרת שאיתו סיימת!
אז למה את משקרת לי?״
״טום ..״ תפסה בידי מחבקת אותי.
״בואו״ משכה אותי לכיוון הספה והתיישבה.שון עלה למעלה , נותן לנו לדבר בפרטיות.
״מה ? מה כבר יכול להסביר את זה !״ הצבעתי לכיוונו.
״אני בהריון טום.״ לא היה עצב בפניה אבל גם לא חיוך.
״את מה ?״ שאלתי המום.
״רגע אוקי את בהריון ... אז מה הוא קשור?״ הצבעתי לכיוונו של שון.
״טום אני בהריון משון״. אמרה.
״אז למה הוא צריך לחזור לחיים שלנו נגדל את התינוק לבד ! אני אעזור אני מבטיח.״
״היי!״ שון ירד במדרגות מהר , ״שלא תחשוב על זה אפילו!״ צעק.
״שון אמרתי לך לחכות למעלה נכון!״ אימי נזפה בו.
״אני לא רוצה לשמוע את זה שוב ! ״ אמר בכעס שעיניו נעוצות בי.
״אין לך ממש עמדה כאן״ אמרתי בארס.
״טום .. אני״ אמא החלה לומר.
״עזבי אין לי כוח אלה החיים שלך״ , קמתי והתקדמתי למדרגות חולף על פניו בכעס. ״גם ככה בגיל שמונה עשרה אני עוזב את הבית הזה.״
ראיתי שפגעתי בה אבל היא פגעה בי קודם! בכך שהחזירה אותו לחיי שוב , את המפלצת הזאת!