אהבה היא שונה

פרק ~30~ שיכור מקולה

BAD IN LOVE

נכנסתי לבית הספר יחד עם ליאו עצרנו ליד הלוקרים.
״עד מתי אתה לומד היום ?״ שאל מביט בי בעודי מסדר את הספרים בלוקר. ובמקביל מקליד כמה הודעות באייפון שלו.
״לא יודע אני חושב שבשלוש ?״ פיהקתי מעט.
״אתה לא יודע מתי אתה מסיים ?״ הביט בי משועשע מתנתק מהאייפון ודוחף אותו לכיס.
״לא״, גלגלתי עיניים וסגרתי את הלוקר.
״היי!״ אחת תלמידות י הבהילה אותי ועמדה ישר מולי.
״טום נכון ?״ הביטה בחשד לכיוונו של ליאו. והביטה חזרה אלי. הבטתי בו במהירות.
״כן .. ?״ עניתי.
״אתה זוכר את התחרות לחתיך בית הספר נכון?״ היא נדחתה  ״אתה מגיע ?״ שאלה עם מעט דרישה בקולה.
״אע התחרות הזו..״ גירדתי בראשי חשבתי שכבר התחמקתי ממנה.
מנסה לחשוב על דרך להתחמק ממנה שוב.
״לא אמרת לי על זה״ ,ליאו דחף אותי מעט.
״לא שהיה לי זמן״ עקצתי אותו.
״הוא יגיע״, ליאו קרץ לה והיא בשלה חייכה והלכה.
״אז מר חתיך!״ צחק מפרצופי המופתע.
״למה אתה מחייב אותי לדבר הזה?״ התלוננתי והתקדמנו לכיוון הכיתות
״זה נחמד תלך לזה״. תפס בידי.
״שמעתי שאתה זכית שנה שעברה״, חייכתי אליו והרמתי גבות.
״כן כן, אתה מביט בחתיך בית הספר״. שם את ידו על הקיר וחוסם לי את המעבר.
״לשעבר״ הדגשתי בקולי הרמתי גבות וחיוך נפרש על שפתי.
ליאו באמת חתיך בית הספר אין פלא שהצליח לעביר אותי צד.
צחוק נפלט מפי מהמחשבה הזו.
״ממש מצחיק״ עצר מביט בי , ועצרתי מול הכיתה שלי.
״ניפגש אחרי הלימודים ?״ שאל.
״שאני אבוא אליך ? אתה אלי ?״ שאלתי
״אתה אלי״, קבע ונשק לי על שפתי והתקדם.

נכנסתי לכיתה מחייך וכבר מרגיש אך היום טוב יותר.
״מה אתה מחייך יטמבל״ רון זרק לעברי עיפרון.
שפגע בבטני.
״זוז כבר מפגר!״ דחפתי אותו על מקומו ומתיישב מאחוריו. והוא צוחק.
קול ישב מצידו של רון. שקוע במחברת משפיל את ראשו.
״היי״ קראתי לו. מנפנף בידי
״היי טום״ אמר עדיין משפיל את ראשו עסוק במחברת שלו.
לא מתייחס אלי.
״עכשיו אני רואה למה אתה באומנות עם טום״ רון קרץ לקול. ״טומי יש לך מתחרה!״.
״שתוק דביל!״ החזרתי לו בעיפרון.
״מה קורה ?״ חזרתי לקול הרגשתי אשם על הכל במיוחד על שסבל סתם. כל הבלגן הזה באשמתי.
״טום״ אמר והביט בי עם עיניו הירוקות, מתנתק מהמחברת. ״אני יודע זה בגלל צ׳ייס זה באמת בסדר טום״.
חייכתי לעברו, רגוע יותר.
״מה עם העבודה באומנות איך הציון?״
״בזכותך תשעים וחמש״ חייך.
״ואו!״ דפקתי עם השולחן מקפיץ את לואיס לידי, ״סליחה״ לחשתי וחזרתי להתלהב בשקט.
וקול בתגובה צחק.
״תגיד יש לך עיפרון במקרה ?״ לחש לי לואיס. הוא רק הרים גבות.
״כן בטח..״
אני כמעט בטוח שמעולם לא החלפנו מילה למה.
״אתה חדש כאן ?״ שאלתי מפריע לו במה שעשה.
הוא רק צחק , ״לא פשוט לא שמת לב אלי עד עכשיו״,
סומק עלה בי.
״כנראה שמה שהייתי צריך לעשות זה לבקש ממך עיפרון״ נפנף עם העיפרון בידו. ״אז אולי היית שם לב אלי קודם״ אמר מחייך.
עיניו גדולות וחומות שערו חום חלק.
חייכתי אליו. ״מצטער אני מעופף לפעמים״ גירדתי בעורפי במבוכה.
״זה בסדר גם היית עסוק״.
״עסוק?״ שאלתי מנסה להבין לאן הוא חותר.
״כן כל הקטע הזה שאתה יוצא עם ליאו רודי״,
״באמת לא חשבתי שאתה ילד רע כזה״ הרים גבות.
״אני לא״ התעצבנתי.
״אני חושב שכן..״ קרץ לעברי שהצילצול הופיע.
הרמתי גבות וקמתי ממקומי.
שיחשוב מה שהוא רוצה.
הרמתי את התיק על גבי יצאתי ולואיס מאחורי.
״פאק ,כדי לך להתקדם מהר״ זרק לעברי.
הסטתי את מבטי ומבטו של צ׳ייס הצטלב עם שלי. שיערו השחור היה גזור לקצר יותר ורק הביט בי בזעם.
הוא שונא אותי. זאת עובדה ,אך כל מה שהוא עשה זה להתקדם במסדרון בשקט.
אין ספק שליאו עשה עבודה טובה.
״ביי״ לואיס נפנף בידו לעברי והתקדם לכיוון השני של המסדרון.
השעה שתיים וחצי כנראה טעיתי אני אעצור בבית להתקלח ואז אצא לליאו.
על מי אני עובד מולי השביל של חמש עשרה דקות הליכה שעוד לא התחלתי וכבר מתייאש. כבר אתקלח אצל ליאו עדיף.
דפקתי על דלתו וניק פתח לי.