השטן ואני

אפולו

-נקודת מבט לוקאס-
אני חייב לדעת מה קורה איתה, אני חייבת לדעת אם זה נבואה או סתם חלום בלהות. אני חייב לשאול את אפולו. "האדס?" התפללתי בליבי, אחרי כל מה שקרה הלורד האדס מנסה לעזור לנו כמה שיותר, אומנם מהשאול אך הוא מנסה מכל מה שיכול, כנראה שפרפסונה מתחילה להשפיע עליו לטובה... אבל בנתיים מה שיש לי זה את אהבת חיי שוכבת כבר יומיים במיטה מעולפת כשזוהר ירוק סביבה, ואני בטוח שזאת האורקל. והכי גרוע זה שהיא גם לא נותנת לי להכנס יותר לחיזיון, היא לא משדרת אליי יותר.
"לוקאס" ענה קול בראשי וידעתי כבר שזה הלורד האדס
" הלורד האדס, אני לא יודע מה לעשות יותר, היא שוכבת ככה כבר יומיים והירח השלישי עומד לעלות כבר, והכי מוזר זה.. שהיה לפני יומיים חלום מוזר..." התחלתי לומר "חלום מוזר?"  "כן, זה היה כאילו חיזיון או נבואה" "ספר לי על החלום הזה לוקאס"
"היא רצה ברובו, אבל מה שהיה מוזר זה... שכל המקום בו היא רצה היה בצבעי דם, והרים של עצמות היו בצדדים היא רצה ורצה עד שנעצרת בפתאומיות, וכשהיא מסתכלת למטה היא רואה לב... ואז הכול חוזר על עצמו כמו בלופים"
" וואו. אף פעם לא שמעתי על חזיון או נבואה שדומה למה שאתה מתאר... אני יכול לנסות לפנות לאפולו אך איני מבטיח דבר לוקאס"
הוא אמר ואני רק הנהנתי, חא יכולתי לומר עוד דבר אחד... ואז הלורד האדס עזב את מוחי, כנראה שהלך לבדוק עם אפולו.. וכל מה שנותר  זה רק להתבונן בה, לא זזה ממש כמו גופה. זה היה כל כך מוזר ומפחיד, ואז הבנתי שיכול להיות שאחרי המלחמה הזאת לא אוכל לראות אותה יותר.. יכול להיות שאחרי המלחמה הזאת אני אמות, ואני לא אוכל לראות יותר את עיניה היפות, או את חיוכה.. הצטמררתי.
כן, היא שנאה אותי עד עכשיו אבל זה לא אומר שלא התבוננתי בה בכל הזדמנות שהייתה לי, בכל הזדמנות שהייתה לי ראיתי אותה מחייכת, צוחקת עושה שטיות כמו שנערות בגילה צריכות לעשות! ולא להלחם עכשיו בלוויתנים. והכול בגללי, אם לא הייתי נושך אותה באותו יום רוב הסיכויים שהיא לא הייתה ככה אבל גם רוב הסיכויים שהיא הייתה מתה באותו היום.. אני כבר לא יודע מה עדיף... שהיא הייתה מתה בלי כל היסוריים האלה או שהיא תמשיך לחיות עם כל מה שעברה כי כך או שתי האפשריות הן לא חיים.

- נקודת מבט אלינור-
אני כלואה בתוך החלום הזה. וכן אני מודעת לכך שאני צריכה לצאת אבל אני לא מצליחה למצוא את היציאה, אני לא מצליחה למצוא את ה"קרע" שבחלום. את הנקודה שהיא לא הגיונית... אז כני פשוט ממשיכה לרוץ עוד ועוד עד שאני אמצא אותה "הו הו הו חיחיחיחי את לא תמצאי אותהה!" אמר קול שפשוט העביר לי צמרמורת לכל אורך עמוד השדרה שלי... קול מחורפן וקול ששמעתי פעם. "מי זה?" דרשתי לדעת. אני חייבת שהוא יתייצב בפני!
"הו הו יקירתי את לא תצאי מפה, לא עד היום הקרב בו את תמותיי!" הוא אמר וציחקק, ואז קלטתי את זה... הלב הזה הוא לא שלי הוא שלו! אז הרמתי את הלב מהרצפה ותחלתי לרוץ אליו, לרוץ קדימה.. דחפתי את הלב הזה  אל בית החזה שלו ו...

חיח חשבתן שאני אמשיך? לאלא חח אזזז מקווה שאהבתן! אל תשכחו להצביע ולהגיב! פשרק הבא בעוד שבוע! ואני אסיים את העונה בעוד שלוש פרקים אז תצפו לזההה!!!
לילה טוב אהובות😘