Stay Away

chpater 9

פקחתי את עיניי בעייפות והדלקתי את הטלפון, לראות מה השעה.
8:00 בבוקר, כנראה נרדמתי אתמול בערב.
הלכתי למקלחת לארגן את עצמי וירדתי לאכול ארוחת בוקר שם ראיתי את ניר במטבח, הארוחה שלי כבר הייתה מוכנה ע"י אחת העוזרות.

"בוקר טוב" אמרתי לו.
"בוקר" החזיר לי בקול אדיש.
"הכל טוב?" שאלתי מבולבלת
"בטח, למה שלא יהיה?" ענה לי באותו קול אדיט והחדיר בי מבט קר.
מה הבעיות שלו? על הבוקר לעשות לי פרצופים? לא זכור לי שרבנו, אז למה הוא מזיין לי את השכל.

"אתה מוכן להגיד לי מה יש לך?" שאלתי ללא סבלנות, הוא עזב את הקפה שלו וישב מולי בשולחן.
"מי זה דניאל?" הוא שאל וחשתי בלבול.
"מה?" הופתעתי מהשאלה. מה הקשר שלו לדניאל? למה הוא שואל עליו?
"שאלתי מי זה דניאל" חזר על עצמו.

"מה זה עיניינך? ומאיפה אתה יודע מי זה בכלל?" שאלתי אותו, לא מבינה כלום.
"אתם חברים טובים?" הוא שאל, מתעלם משאלותיי.

"מה זה פה? חקירה? תסביר לי מה העניין כבר ניר" אמרתי חסרת סבלנות.
"מלמלת את השם שלו מתוך שינה כמה פעממם כשנכנסתי אתמול בערב לחדרך" הוא סיים את דבריו.
הרגשתי את הסומק עולה ללחיי, אני בטח מאדימה עכשיו כמו סתומה, כיסיתי את פניי בידיי.

באמת אמה? לקרוא לו מתוך שינה? מה לא בסדר איתך?
"הכל טוב?" הוא שאל כשראה שאני לא מורידה את ידיי מפניי.
"כ.. כן, אני פשוט אלך לשטוף פנים" גימגתי ורצתי למעלה מבלי לחכות לתשובה.

מה קורה לי בזמן האחרון? שטפתי את פניי ונכנסתי לחדר, שמעתי התראה של הודעה מהפלאפון,הרמתי את הטלפון ולא זיהיתי את המספר שהיה מוצג.
כשנכנסתי לשיחה, הבנתי מהפרופיל שזה סהר.

בהודעה היה רשום: "אמה, תהיתי אם נוכל להיפגש, אני רוצה לדבר איתך על אותו ערב בבקשה"
היססתי קצת בהתחלה, קצת הרבה. כלומר, הוא לא באמת חושב שלאחר מה שקרה אפגד איתו במקום מבודד לבד כן?
"בפארק עוד שעה" השבתי לו.
"סגור" הוא ענה ועזבתי את הפלאפון.
אני רק מקווה שלא אתחרט על ההחלטה הזאת.

ישבתי בספסל, 10 דקות עברו והוא לא הופיע.
החלטתי ללכת אך באותו הרגע הוא הגיע והתנצל על האיחור.
"על מה רצית לדבר?" שאלתי, הוא הביט בי לשנייה ואז הסב את מבטו.
"אני לא באמת תכננתי לעשות לך משהו, כששמעתי שאת המרכז בכל העסקים... את יודעת למה אני מתכוון, חשבתי שאם אצליח לאיים ולהפחיד אותך קצת... אוכל להשיג כמה סטפות ממך, עכשיו אני מבין עד כמה רעיון מפגר זה היה".

"רציני? עשית את זה רק בשביל להשיג ממני כסף?" הרגשתי כל שריר בגופי מתחמם מעצבים.
"טוב זה היה מצליח אם עילאי לא היה מתערב, אבל זאת לא הנקודה"
"מה היה לך ככ חשוב לסחוט ממני כסף?" קטעתי אותו מלנסות לא להרים את קולי יותר מדי.

"אני..." הוא הסיס להמשיך את המשפט.
"אתה מה?"
"אני לוקח קוקאין" הוא שתק לאחר מכן.
"אתה אמיתי? אתה יודע בכלל עד כמה זה מזיק?"

"מה אני אעשה? זה לא היה בשליטתי ולא יכולתי להפסיק. בכל מקרה, הבן אדם שאני קונה ממנו.. יש לי חוב גדול אליו ואין לי דרכים לשלם לו, הוא איים שאם לא אשלם הוא יפגע באנשים שאני מכיר".
"אז מה אתה תעשה?" שאלתי

"את האמת שכבר עשיתי, נאלצתי לספר לדניאל אתמול הכל, הוא עזר לי לשלם את החוב ולצאת מהבאלגן עד כמה שלא רציתי, ככה שהוא דיי בכאסח איתי. הייתי העסק הזה רק חודש וחצי אבל אני אתחיל לנסות להפסיק מעכשיו. אני לא אכנס לזה שוב.
המטרה של כל זה הייתה להגיד שאני מצטער, לא הייתי צריך לערב אותך בזה".

הנהנתי, גם ככה יש לו מספיק בעיות, מספיק לי שאני יודעת את האמת.
"אגב, תוכל לשלוח לי את המספר של דניאל?" שאלתי לאחר שהיססתי אם לשאול בסופו של דבר או לא.
"בטח אבל למה?"
"אמ, סתם הייתי רוצה לדבר איתו" מקווה שיאמין לשקר הגרוע שלי, למרות שאני בעצמי לא יודעת למה ביקשתי את המספר שלו.

הוא היה בטלפון לכמה דקות, "אוקיי שלחתי".
הנהנתי בהבנה ונפרדתי ממנו לשלום.
התקשרתי לטדי שיבוא לאסוף אותי. כשהוא הגיע, נכנסתי לאוטו ונסענו חזרה הביתה.
כשפתחתי את הדלת, ראיתי את ניר עומד ליד ומסתכל עליי במבט זעוף.
"מה?" שאלתי ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני.

"איפה היית?" הוא שאל.
"מה אכפת לך?"
"הלכתי להיפגש עם הדניאל הזה נכון?" הוא התעלם מדבריי והבטתי בו מופתעת, ממתי יש לו עניין בעם מי אני נפגשת?
"לא זכור לי שאני חייבת לך משהו" אמרתי בעוקצנות, הוא הסתכל עליי בשתיקה והלך משם.

מה הבעיות שלו? אפשר לחשוב שהוא מקנא.
אבל... במה יש לו לקנא? אני ודניאל כמעט ולא מכירים. ומה עם קים? למען האמת אני אפילו לא בטוחה שהם נפרדו, לא יודעת למה.
ומה איתי? מה אני מרגישה? אני לא מרגישה נקודה.

°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°°
אני אישית חושבת שמהנקודה הזאת, הסיפור מתחיל להיות מעניין. מה אתם חושבים על הסיפור עד עכשיו?❤