Stay Away

chpater 10

נקודת מבט ניר:
לעזאזל עם האמה הזאת, מה הבעיה שלה פשוט להגיד לי לאן היא הלכה? ממתי היא מסתירה ממני דברים.
היא אמרה שהיא לא הלכה להיפגש עם הדניאל הזה ואני בספק אם זה נכון בכלל.

בכל מקרה גם אם כן וגם אם לא, אני לא אתן לאף אחת ובטח שלא לדניאל להתקרב לאמה.
הוא נשמע כמו אחד מהבחורים שמחזרים אחריה בלי סוף.
היא דוחה כל אחד, ואני אדאג שהוא לא יהיה שונה מהם. היא שמורה לי.

היא עדיין לא יודעת שהשלמתי עם קים.. אני אצטרך לספר לה בהזדמנות.

נקודת מבט אמה:
התחלתי לחייג את המספר של דניאל, למה אני ככ לחוצה?!
"הלו?" קולו של דניאל נשמע בצד השני ולבי החסיר פעימה.
"דניאל?" עניתי. "אמה? מאיפה יש לך את המספר שלי?".

"זה לא משנה עכשיו, יש מצב שתוכל לבוא אליי ונדבר?"
"בסדר, מתי תרצי?". "תבוא למשרד שלי מאוחר יותר".
"את בטוחה שזה לא יגרום לבעיות או משהו..?" הוא אמר וציחקקתי אך ישר חשבתי על ניר, הוא בטח יעשה מהומה כשידע שזה דניאל.

"לא, לא... הכל בסדר, תגיע ב19:00" אמרתי. "סבבה ביי" הוא ענה וניתק.
ב19:00 דניאל יגיע לכאן, עכשיו 16:30, אני רק צריכה לוודא שניר לא יהיה מודע לזה, אין לי כוחות להתווכח איתו.

"אמה" הוא דפק בדלת חדרי, "אפשר להכנס?"
"כן" עניתי והוא נכנס.
"מה אתה צריך?" הוא התקרב והתיישב לידי במיטתי. "רציתי לומר לך שהשלמתי עם קים" אמר, מתי הספיק להשלים איתה בכלל? הוא כבר את הקטע עם ההריון?

"טוב, ברכותיי. מה אתה רוצה שאעשה עם זה?" הגבתי באדישות, אני לא אמורה להתעסק עם זה. שיהיה לו לבריאות.
"צודקת, סתם... הרגשתי צורך לספר לך את זה אבל.. תשכחי מזה" הוא קם ממיטתי ומיהר לצאת מהחדר.

"ממתי?" התחרטתי ושאלתי לפני שיצא.
"מה?" ניר הסתובב אליי, "מתי השלמת איתה? אמרת שרצית לספר לי לא?" אמרתי וטפחתי במקום שישב בו לפני כן. הוא חזר והתיישב לידי והתחיל לספר.

"אחותה הקטנה סיפרה לי, קים שיקרה לי" הוא העביר יד בשיערו בייאוש.
"מה זאת אומרת שיקרה?"
"היא לא בגדה בי, אחותה צעקה עליי בטלפון על איך יכולתי לעזוב אותה כשהיא הכי צריכה אותי ושקשה לה. בהתחלה לא הבנתי על מה היא דיברה... הרי זאת הי שבגדה בי לא?" הנהנתי והוא המשיך.

"דיברנו והבנתי שהגענו לאי הבנה ושקים שיקרה על זה שהיא בגדה בי" הוא שתק לאחר מכן, הוא נשם עמוק.
"היא נאנסה" אמר והשפיל את מבטו.
"מה?" שאלתי מזועזעת.

"גם אני הגבתי ככה, השיחה עם אחותה קרתה יומיים לאחר שקים סיפרה לי על ההריון. דיברתי אחר כך עם קים והבנתי שלפני שניתקתי לה היא רצתה לספר לי על זה עם כמה שהיה לה קשה לדבר על כך וניתקתי לה כמו מנייאק".

"היא כעסה עליי ככ באותו רגע, זה גרם לה לסערת רגשות, היא שיקרה כי רצתה לפגוע בי, כמו שפגעתי בה כשנטשתי אותה אבל אני יודע שהיא לא התכוונה לכך, זה לא הגיע לה."

"אז זה אומר שאתה..."
"כן, חזרנו ואני הולך לעזור לה לגדל את הילד".
"רגע רגע היא רצינית?" שאלתי, "היא החליטה לשמור את הילד? היא בכלל חשבה על ההשלכות? על הילד שיגלה על אבא שלו? זה יהרוס לו את החיים.

"היא אמרה שהיא לא בטוחה אם להפיל או לא ושהיא צריכה קצת זמן לחשוב על זה, בכל מקרה אני אתמוך בה בכל החלטה שלה".
"הבנתי" עניתי.
"וזה גם למה אני והיא לא יכולים לחיות במרחק" הוא הסתכל עליי.

"אתה חוזר?" שאלתי וקוויתי שלא, לא יוכל להיות גרוע מזה.
"לא בדיוק... קים עוברת לכאן, היא תגור איתי בדירה". קבלו תיקון, זה יותר גרוע. קים אף פעם לא סבלה אותי, ולמען האמת גם אני לא אותה. אז עכשיו נצטרך לראות אחת את השניה לעיתים קרובות יותר. אני עייפה רק מלחשוב על זה.

"מתי היא תעבור לכאן בערך?" שאלתי.
"אני חושב שעד שבוע הבא"
"טוב" הבטתי בשעון, עוד מעט חמש וחצי.
דניאל אמור להגיע לכאן עוד שעה וחצי, זה כלום זמן.
אני צריכה להתארגן ולהוציא את ניר שלא יעשה לי קטעים.

"אזז קים תבוא בעוד כמה ימים, עדיף שתארגן את הדירה שלך לא?" הוא הנהן, "יופי אז לך, קדימה" דחפתי אותו מחוץ לחדר וסגרתי את הדלת, פניתי לארון ואז שמעתי את קולו.
"אמה הכל טוב?" הוא שאל.
"כן בטח, אני פשוט רוצה להחליף בגדים" אוף, הוא לא מתכוון ללכת כבר?

"טוב.. אז אני חוזר הביתה, תודיעי לי אם את צריכה משהו" ניר אמר וכששמעתי את צעדיו מתרחקים הלכתי אל הארון.
לקח לי חצי שעה לבחור בגדים, תאמת שלא הבנתי מה אני עושה ביג דיל, אבל זרמתי עם עצמי. אני בטח סתם מנסה לעשות עליו רושם טוב.

השעה 18:00 וכבר הייתי לבושה.
ירדתי לאכול בינתיים, הלכתי למטבח וכמובן שהיה את האוכל שאורלי הכינה בשבילי. איך אני אוהבת אותה יאוווווווו.
"סוף סוף את באה לאכול" בתגובה, חייכתי אליה והתיישבתי.
"איך התגנדרת, מישהו צריך לבוא?" היא שאלה מסוקרנת.

"כן משהו כזה" אמרתי בפה מלא.
אוי זה מזכיר לי, תוכלי לומר למירב לדחות לי את הפגישה שהייתה צריכה להתקיים היום?" שאלתי.
"בטח, אני אודיע לה עכשיו" היא אמרה.
"תודה" השבתי.
"אבל לפני זה, מי הבר מזל?" היא לא שחררה מהנושא.

"שטויות, סתם מישהו שאני צריכה לדבר איתו, אז הזמנתי אותו לכאן" אמרתי באדישות.
"טוב מה שתגידי" אורלי חייכה אליי והחזרתי לה חיוך.
נשארתי לבד במטבח בזמן שאורלי הלכה למירב.
העברתי את הכלים לכיור ואז הטלפון שלי צילצל, זה היה אחד השומרים.

"כן?" עניתי.
"יש פה אחד שטוען שהזמנת אותו אבל הוא לא מופיע ברשימת האנשים שקבעו פגישה איתך. מה לעשות?" הוא שאל.
"תכניס אותו" השבתי בקצרה.
"אין בעיה, שומר ילווה אותו לכניסה" הוא הוסיף וניתקתי.
לאחר דקה הדלת נפתחה וניגשתי אליה, בפתח עמד השומר ודניאל לידו.