נקודת המבט של אלי
התעוררתי
לא הצלחתי לזוז והידיים שלי היו קשורות, עדיין ראיתי מטושטש והעיניים שלי היו חצי עצומות
פתאום אני מרגישה סטירה מצלצלת באוזני
"תתעוררי כבר!" קול נשי צועק לעברי
"תעזבי אותה" אני שומעת את הקול של שלי צועקת
סוף סוף הצלחתי לראות, מולי עמדה מישהי גבוהה עם שיער ארוך אסוף לקוקו גבוה והייתה נראת מאוד עצבנית, לידה עמד בחור שנראה יותר רגוע ממנה וניסה להרגיע אותה.
"מי אתן? למה הגעתן לכאן?" האישה שלה
"מי את לעזאזל?מה את רוצה מאיתנו?!" שלי שאלה בפחד
"אני שואלת כאן את השאלות" היא פקדה
"אנחנו רק שתי נערות שחיפשו מקום להתחבא באפוקליפסה, פחדנו להישאר במקום אחד, חשבנו שהחנות הזאת בכלל נטושה"
"רואה דינה, אמרתי לך שהן בסדר ושהן לא ייפגעו בנו" אמר הגבר שלידה בקול רגוע
"מה השם שלכן?" הוא שאל
"אני אלי וזו שלי" אמרתי
הוא גם הציג את עצמו " אני טום וזו דינה" הוא אמר
" אנחנו מצטערים שתפסנו אתכן ככה פשוט דינה נבהלה ובסיטואציה שאנחנו נמצאים בה כרגע אסור לסמוך על אף אחד אתן יודעות" הוא הוסיף
"כן" אני ושלי אמרנו ביחד
"אתן רעבות? רוצות לאכול משהו?" הוא הציע
אני ושלי רק התנהנו בהסכמה להצעתו
הוא הגיש לנו שתי קופסאות שימורים ופתח איתן באמצעות פותחן שהיה נראה מאוד ישן,
בפנים הייתה שעועית שהייתה נראת לא טוב בלשון המעטה, אבל היינו כל כך רעבות שאכלנו ולהפתעתנו זה לא היה כל כך נורא
בזמן ששתינו אכלנו דינה שאלה
"מה אתן מתכוונות לעשות? אתן לגמרי לבד?"
" לא יודעת, אנחנו רק מנסות לשרוד כרגע ועברנו ממקום למקום כדי לא לסכן את עצמנו וכרגע אנחנו לגמרי לבד"
"רוצות אולי להצטרף אלינו" טום שאל
"השתגעת?!" דינה קפצה
"ככל שיש יותר מאיתנו זה יכול להיות יותר מסוכן" היא הוסיפה
"זה בסדר, אנחנו לא צריכות טובות" שלי אמרה בזילזול והיה נראה שעוד שניה היא קמה והולכת
"זה בסדר, אתן צריכות מישהו שיידאג לכן, אתן לא יכולות לשרוד לגמרי לבדכן כשמאות זומבים שורצים שם בחוץ" טום אמר כשמבט חמים בעינייו
דינה נאנחה בשקט כאילו נכנעה לדבריו
" תודה" אמרתי
"מעכשיו אנחנו צוות, וכל מה שניצטרך נעשה יחד"
אני ושלי חייכנו והמשכנו לאכול, טום הסיק את האח והתחלנו לשמוע את הגשם מתחיל לרדת בחוץ.
YOU ARE READING
Not safe anymore
Actionזה לא היה סיוט האפוקליפסה כאן ואין תרופה אלי ושלי חברות טובות,נשארו לבדן, בלי הורים ובלי משפחה ומנסות לשרוד את האפוקליפסה ולשרוד כנגד כל הסיכויים.
