פרק 8
נייל
היא מסתובבת ופשוט הולכת.
אני עומד שם בהלם, היא העזה ללכת בזמן שאני דיברתי?!
היא לא ענתה לי בזמן שדרשתי תשובה?!
"סיימת? אפשר ללכת?" זאין שואל בחוסר סבלנות.
אני מסתובב עליו "היא פשוט הלכה" אני אומר וכעס נבנה בגופי ככל שאני מבין יותר, היא פשוט זלזלה בי.
זאין מגלגל את עיניו "בוא נלך כבר, תטפל בזה אח"כ"
אני מעיף מבט ורואה שגרייס נעלמה.
"בוא נלך" אני אומר לו, לאחר שאני מבין כי הצדק בדבריו, אני באמת אטפל בזה אח"כ.
אני מתיישב בסוף הכיתה והדבר היחיד שמעוניין אותי זה מה שקורה איתה לפני דקות אחדות במסדרון.
המבט שלי מרפרף את הכיתה ולבסוף נשאר על המסדרון שמחוץ לכיתה.
ואז תוך שניות המבט שלו מתמקד ואני רואה אותה היא הולכת במסדרון, צעדיה מהירים- היא ממהרת לאן שהוא.
היא לבד וזה זמן מעולה 'לדבר' איתה.
קמתי ממקומי, מתרץ למורה איזשהו תירוץ ויוצא מהכיתה.
"מותק, לאן את חושבת שאת הולכת?" אחזתי בידה וסובבתי אותה אלי.
ראיתי את הלחץ בפנייה, והצמדתי אותה לקיר וידי היו משני צידה כולאות אותה במקומה ולא נתונות לה ללכת.
"אז את מתכוונת לענות?" אני דורש ממנה.
"אני צריכה ללכת, תן לי ללכת" הקול שלה כל כך נמוך עד שבקושי נשמע, היא אפילו לא בטוחה בדבריה.
"יש דבר אחד שכדאי שתדעי, מותק" רכנתי עליה "אף פעם אל תעזי ללכת ממני"
YOU ARE READING
Heard
Fanfiction✯הסתיים✯ Heard [niall horan fanficion] גרייס היא נערה חדשה וביישנית בבית הספר נייל הוא הילד שגורם לכולם לרעוד מפחד. יש דבר אחד שברור לכולם, אם הם יתקרבו, הם יהרסו זה את זה אבל האם הם יצליחו להתרחק?
