chapter 16

2.1K 179 9
                                    

פרק 16  

נייל

אני מביט בעיניה, המבט שם פשטו כמשמעו מפחיד, מעולם לא ראיתי מבט כזה אל פניו של אף אחד.

 ובטח, ובטח, שלא מופנה אליי.

אני אשקר אם אני יגיד שזה לא הפחיד אותי, ידעתי שאני לא אוכל להתמודד איתה מול כולם.

אז תפסתי את זרועה וגררתי אותה לתוך ארון השרת, ככה שאף אחד לא יעז להפריע לנו, ואני אוכל לדבר איתה בנחת.

סגרתי את הדלת ושחררתי את ידה, והדלקתי את האור.

"נייל" היא נוהמת "מה הקטע שלך, אהה? בא לך למרר לי את החיים?" טון קולה עולה עד שלקראת הסוף היא צורחת.

"אני מצטער, אוקי? תרגיעי מתוקה"

והיא בוהה בי, אני בטוח שאם מישהו היה שומע אותי כרגע, הוא היה מאבד את הכרה או משהו.

כי נייל הורן פקינג התנצל בפני מישהו.

היא ממצמצת בעיניה שוב "מה אמרת?"

אני נושף ברוגז "שמעת אותי"

היא משלבת את ידיה על החזה "אם התכוונת לזה תאמר את זה שוב"

אני נאנח בשקט, עוצם את עיניי ואומר שוב "אני מצטער"

היא מחייכת בהקלה "סוף סוף"

HeardWhere stories live. Discover now