chapter 19

2K 167 6
                                    

פרק 19 

גרייס

אנחנו נעצרים מול אחת המסעדות הכי יוקרתיות בעיר, אני מעבירה את מבטי עליו בתהייה וברוגז קל "למה לא אמרת לי?"

הוא רק מושך בכתפיו "רציתי שזה יהיה הפתעה"

"אבל יכולת להגיד לי ללבוש משהו מכבוד, אני נראית כמו ילדה שגררת מהרחוב!" אני גוערת בו

והוא פשוט צוחק ואני מרגישה איך הכעס עולה בי "זה לא מצחיק!" אני מפנה ממנו את מבטי

"את בחיים לא תראי נערה מהרחוב, את יותר מידי יפה בשביל זה"

מה? מה הוא אמר? לא, הוא משקר!

הוא סתם משלה אותי, הוא סתם מחרפן אותי שוב, כמו שעשה מהתחלה.

פשוט אני צריכה לזכור שאסור ל להאמין לו, אף פעם!

אני צריכה להתחזק, כמו שקמרון אמר אסור לי לתת לו לזחול לי מתחת לעור!

"בוא נלך כבר" אני נושפת בשקט לבסוף.

אין בעיה, הוא אומר, ולפני שאני מספיקה לפתוח את הדלת, הוא כבר עומד בצידו השני וידו מושטת אליי.

אני מתעלמת ממנה במופגן ויוצאת מהרכב.

"לא יקרה שום דבר אם היית לוקחת את היד, אני מבטיח שאני לא שורף" הוא לחש בשקט לאוזני, בקולו המפתה.

שגורם לעורי לעקצץ, ואני משתיקה אותו מיד.

HeardWhere stories live. Discover now