פרק 12
נייל
אנו חוזרים לאחר 2 שיעורים שהברזנו מהם. מכיוון שאנחנו לא רוצים שהורים שלנו ידוע, אנו חוזרים לבית הספר ישר לזמן הפסקה.
הבטתי סביבי וראיתי אותה מיד, היא אמרה וצחקה עם אחד הבחורים שאם אני לא טועה השם שלו קמרון.
וזה הרגיז אותי שוב, אגרפתי את ידי, והבטתי בהם בזעם.
מאחר שהם ישבו על יד אחד השולחנות, ואני החלטתי להקים אותם, בדרכי המיוחדת, חיוך זדוני עלה על פניי.
"זה השולחן שלי עכשיו" אני נעמד מול השולחן שלהם.
קמרון וגרייס וכל השאר התלמידים שיושבים בשולחן שלהם מבטים בי, וממהרים לקום אבל רק גריס מביטה בי ואומרת באומץ "לא!" ומביטה בעיניי.
אני מביט בה בהפתעה "מה אמרת?" אני שואל בתקיפות.
"אמרתי לא!" היא נעמדת ומתגרה בי.
אני מתמקד עליה ועיניי ננעלות על עיניה קרוב מידי, אני כמעט קרוב אליה ללא מרחב נשימה.
הנשימות שלנו מתערבבות זו בזו, אני מחייך חיוך זחוח ואני יודע בדיוק מה לעשות.
אני מטיח את שפתיי על שפתייה בנשיקה דורשת שלא נותנת שום מקום להשתחרר.
אך היא למרבה הפתעה היא מנשקת אותי בחזרה.
אך היא משתחררת בבהלה, אני מביט בה בחיוך זדוני "עכשיו לא תוכלי לומר לי לא, מותק"
YOU ARE READING
Heard
Fanfiction✯הסתיים✯ Heard [niall horan fanficion] גרייס היא נערה חדשה וביישנית בבית הספר נייל הוא הילד שגורם לכולם לרעוד מפחד. יש דבר אחד שברור לכולם, אם הם יתקרבו, הם יהרסו זה את זה אבל האם הם יצליחו להתרחק?
