נייל
"תודה, זה היה נחמד" היא אומרת בחיוך שאנחנו יוצאים מהמסעדה "למרות שלא הרגשתי בנוח עם הבגדים שלי"
"אני מבטיח לעדכן אותך להבא" אני אומר עם יד על לוח לבי.
והיא מצחקקת "אני אסלח לך, כי הפעם היית נחמד"
"ובדר"כ אני לא?" אני משיב.
וכל הצבע אוזל מפניה.
שיט, מה עשיתי? איזה אדיוט אני!
היא מתכוונת לעזוב וללכת, אך אני עוצר בעדה.
"אני מצטער, לא התכוונתי לזה ככה, אני פשוט...." לא ידעתי איך להסביר ואז לבסוף הבנתי "אני טוב יותר, שאני איתך, אני פשוט טוב יותר"
היא העיפה בי מבט ונעמדה על מקומה "אני..." היא נקטעה ואז לקחה נשימה עמוקה והחלה שוב "אני לא יודעת מה לומר, באמת שאני לא יודעת"
"את לא צריכה לומר כלום" אני מגרד את עורפי, לא בטוח במה שאני הולך לעשות, אבל אני עושה זאת בכל מקרה "אני רוצה שתעזרי לי"
היא מביטה בי בהלם גלוי, איך יכול להיות שאני אבקש ממנה עזרה, אך היא מורידה בערכה, זאת כבר הבנתי.
שקט, דבר אינו נשמע.
היא רק עומדת במקומה, כמו פסל אנושי.
"עזבי, זה לא היה טוב..." אני כבר מתחיל להתנצל אך קולה קוטע אותי.
"אני אעזור לך!" היא קובעת ללא מילה נוספת, ואז היא מתקרבת אליי "אני אעזור לך"
אני מושיט את ידי עליה ומקרב אותה אליי בחיבוק הדוק שאני מתנתק ומביט בה, עיניה נוצצות יש לי שאלה ואני יודע שהיא בדיוק ענתה עליה.
כי אני מצמיד את שפתיי לשפתיה ולוקח אותה בנשיקה ארוכה, מלאה בהמון דברים שלא נאמרו.
ועכשיו בשא הכנות, זה יצא גרוע?
YOU ARE READING
Heard
Fanfiction✯הסתיים✯ Heard [niall horan fanficion] גרייס היא נערה חדשה וביישנית בבית הספר נייל הוא הילד שגורם לכולם לרעוד מפחד. יש דבר אחד שברור לכולם, אם הם יתקרבו, הם יהרסו זה את זה אבל האם הם יצליחו להתרחק?
