פרק 1

34 1 1
                                    

״שי ..שי.. נו קומי כבר אנחנו מאחרות״ אמרה בר
פקחתי את עיניים בעייפות
״מה השעה?״ שאלתי תוך כדי התמתחות , העייפות הזו עוד תהרוג אותי יום אחד
״כבר רבע לשמונה קומי , דוד יהרוג אותנו אם נאחר שוב פעם״ אמרה לי בר בטון כועס ויצאה מהחדר .
טוב אז אני אסביר קודם
אני שי בת 21 גרה בירושלים עם החברה הטובה שלי בר ,
אחרי הצבא החלטנו שתינו לעבור לגור ביחד , את בר אני מכירה מאז שאני קטנה , והיא תמיד הייתה שם בשבילי לא משנה מה קרה בדיוק כמו שהייתי שם בשבילה ואי אפשר להפריד בינינו כי מי אני בלעדיה?
בר תמיד הייתה ילדה מהממת , שיער בלונדיני ארוך , גוף אגסי שופע ורזה , עיניים כחולות וקטנטונת כמוני אבל אני לעומתה בעלת שיער חום ארוך, עיניים ירוקות כהות וגוף יחסית שמנמן , לא כזה שמנמן אבל פשוט לא רזה כמו בר .
בעבר היה לי משפחה , אבל עבר הרבה מאז ובר פשוט הייתה שם בשבילי אז היא המשפחה שלי עכשיו .
אני ובר עובדות במסעדה , אני מארחת והיא מלצרית , שתינו חייבות לעבוד אחרת איך נממן את עצמנו?
קמתי מהמיטה וניגשתי לאמבטיה , צחצחתי זריז את שיניי ושטפתי את פניי משם הלכתי לארון בגדים והוצאתי ג׳ינס שחור וחולצה מכופתרת בהירה , התארגנתי זריז , התאפרתי בקטנה בכל זאת זו רק עבודה
נעלתי את נעלי העקב הקטנים שלי ויצאתי מהחדר.
״בר את אומרת לי להזדרז ואת עוד לא מוכנה ? את רצינית?״ שאלתי ודפקתי לה מבט , היא לא אמיתית עכשיו היא עושה פן? הייתה עושה פן לפני שהעירה אותי והיינו יכולות כבר לצאת .
״אני מוכנה , אני מוכנה סתם העברתי שוב״ אמרה בר
״יאללה בואי נצא ממש איך לי כוח לפרצוף של דוד״ אמרתי לה , אני באמת מקווה שיהיה היום יותר טוב , דוד יכול להיות בן אדם ממש מגעיל אם מעצבנים אותו והאמת , ממש לא באלי היום לחטוף את זה .

״יופי , לפחות הגעתן בזמן״ דוד אמר ונקב בנו את המבט המזלזל שלו שוב פעם הוא עצבני איזה כיף , ניגשתי לעמדה של המארחת והתחלתי לארגן את התפריטים , המסעדה של דוד היא מסעדה די פלצנית כזו , מעוצבת כולה בצבעי זהב לבן , עם שולחנות מהודרים לבנים וגבוהים מגיעים אליה בעיקר טחונים אז חייב להתאים את הרמה אליהם אבל בהחלט אפשר להרוויח פה טיפים שווים .
״היום יש אירוע במסעדה , אני מצפה מכולכם להתנהג בהתאם ולעשות את העבודה על הצד הראוי ביותר ״ דוד אמר בקולי קולות במסעדה, הסתכלתי אל עבר בר , המבט המיואש היה על פניה , אירועים במסעדה תמיד הם הקשים ביותר כי לרוב זה בר מצוות , ובר מצוות אומר ילדים ועם כמה שאני אוהבת ילדים , לא כיף כל העניין הזה בעבודה .
התחלתי לסדר את השולחנות ביחד עם שאר המלצרים , אז מה אם אני מארחת ? כרגע אין עבודה ואני לא אשב בזמן שהם עובדים קשה , אני לא אוהבת לעשות זאת , התחלתי להדליק את הנרות הזהובים שעל השולחנות בזמן שהמלצרים ערכו אותם כלכך יפה , מעניין של מי האירוע פה היום חשבתי לעצמי .

 התחלתי לסדר את השולחנות ביחד עם שאר המלצרים , אז מה אם אני מארחת ? כרגע אין עבודה ואני לא אשב בזמן שהם עובדים קשה , אני לא אוהבת לעשות זאת , התחלתי להדליק את הנרות הזהובים שעל השולחנות בזמן שהמלצרים ערכו אותם כלכך יפה , מעניין של מי האירוע פה היו...

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

זו אני

זו אני

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

וזו בר

אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָרWhere stories live. Discover now