אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּדָבָר

פרק 9

מכירים את זה שעוברת לכם צמרמורת בגוף ממשהו מזעזע ?
זה בדיוק מה שקרה לי כששמעתי אותו אומר את המשפט הזה באוטו, הוא רוצח .
מה אני עושה איתו ?
'את כל כך מטומטמת' חשבתי לעצמי , איך תמיד אני מסתבכת בדברים כאלה ? למה ?
"תעצור את הרכב בבקשה" אמרתי לאליאב בחשש , הוא לא התייחס אלי והמשיך לנסוע "אליאב" הרמתי מעט את קולי
"תיזהרי להרים את הקול שלך" הוא סינן בשיניים חשוקות כלפיי
כל הגוף שלי נדרך באותו רגע, אני לא אוהבת את הצורה שהוא מדבר אליי מצד אחד אבל מצד שני אני מתה מפחד שיעשה לי משהו, בכל זאת הוא לא בחור רגיל .

הגענו אליי , באתי לצאת מהרכב והוא נעל אותו , נאנחתי והסתובבתי אליו " מה ?" שאלתי אותו בטון עצבני מעט
"מה קרה ?" הוא בטון רך יחסית אליו
"כלום אני רוצה ללכת מפה" אמרתי בקול נוקשה "אני לא רוצה להיות לידך כרגע " אזרתי ביטחון ואמרתי לו
"כי?" הוא אמר והרים גבה מגחך
"אתה .. אתה .." ניסיתי לומר מגמגמת אבל לא הייתי מסוגלת  , השפלתי את מבטי , הוא אמר להם להרוג אותו , הוא גרם למוות של מישהו , נכון אני לא מכירה אותו אבל זה חיים של בן אדם , גם הוא הבן אדם הכי שטן שיש לא מגיע לאף אחד למות בידי אחר .
"אני רוצה ללכת " אמרתי בשקט לאחר מספר דקות של שקט
הוא לא ענה ופשוט פתח את הדלת , יצאתי במהירות ונכנסתי אל הבניין שלי ישירות אל הדירה

שאר היום עבר , עשיתי את הסידורים שהיו לי , הרגשתי שעוקבים אחריי כל היום , בכל מקום שהייתי הרגשתי כאילו מישהו היה והסתכל עליי, החלטתי להזדרז ולחזור הביתה מהר , אין לי כוח לדרמה עכשיו , השבוע מתקיים האזכרה הרביעית של ההורים שלי ואחותי , אני צריכה כוחות לזה ואין לי כרגע .
סיימתי את הסידור האחרון שהיה לי בבנק והתחלתי להתקדם לכיוון ביתי, וההרגשה שמישהו עוקב אחריי עדיין הייתה , הסתובבתי לאחור על מנת לבדוק אבל לא היה שם אף אחד , גילגלתי את עיניי והמשכתי להתקדם .
בדרך התקשרתי לבר , לא ראיתי אותה מאתמול , היא כל הזמן עם דניאל שתהיה בריאה , היא סיפרה לי שהיא איתו אצלנו והם הכינו לאכול שאזדרז ואבוא , המהמתי אליה וניתקתי לפחות היא תהיה איתי הלילה , אני צריכה אותה איתי .
לפתע יד אחזה בזרועי , קפצתי בבהלה , ניסיתי להסתובב אך תוך שניות ספורות אני מוצמדת לקיר עם אקדח דבוק לרקה שלי
"מה ? הצילו!" התחלתי לצעוק ומשתתקת באותו רגע שאני שומעת שהוא טוען את האקדח
"מי אתה? מה עשיתי?" אני שואלת בחשש
הוא נצמד אליי והחל ללטף את גופי עם ידו השנייה , מאחוריו אני רואה עוד כמה בחורים שעומדים משגיחים שלא אברח לו
"הבחורה של אסולין , הוא כל כך הולך לסבול על מה שהוא עשה לנו" הוא אומר לי ומתחיל לנשק אותי בצווארי , הדמעות בוקעות בעיניי , הפחד ממלא אותי , איפה אליאב? זה קורה לי בגללו , אני מפחדת לנסות להשתחרר , הם יפגעו בי
"בבקשה .. אל תעשה לי כלום ..  אני לא אשמה בכלום שהוא עשה " אני מוציאה מפי קול חרישי
"את הולכת לסבול בדיוק כמו שהיא סבלה בגללו " הוא אומר לי בקול ארסי , מטיל עליי אימה ופחד שלא הכרתי מעולם .
הוא משחרר אותי מעט תופס את ידי וגורר אותי אחריו , הדמעות מזמן כבר מילאו את פניי
"לאן אתה לוקח אותי ?" אזרתי אומץ ושאלתי
הוא מביט בי ולא עונה , מכניס אותי לרכבו משני צדדי יושבים הביריונים שלו מחזיקים אותי , הוא נכנס מלפנים למושב הנהג , יותר מדי מחשבות רצות לי בראש כרגע , מה יקרה לי? בר תשים לב שלא הגעתי עדיין? שקרה לי משהו ? מה הוא כבר עשה שרוצים לנקום בו?

היי ,
נתקעתי קצת ולאט לאט זה מתחיל להשתחרר מקווה נהנתן בפרק הזה
ואשמח אם תגידו לי מה לדעתכן יקרא ❤️