אלכס קם בבוקר עם כאב חד בגב, נזכר באירועי אמש, כשלוסי הטיחה אותו בקיר כמה פעמים, הוא קיווה שזאת רק מכה שטחית ושהגוף שלו בהלם ממה שקרה כמו שקורה לו הרבה כשמפילים אותו על הגב בקרבות או כחלק מאימון. אלכס לחץ על הכפתור שוב והצמד רופאים הגיע במהרה. "עדיין כואב?" שאל אחד הרופאים, "כן.." ענה אלכס בחולשה. לוסי עמדה שם מאחורי הרופאים בוחנת את הסיטואציה. "אל תשכח אותי.." היא לחשה. אלכס לא יכל לשמוע אותה לוחשת כי הרופאים דיברו בניהם. הכאב בגבו נהיה חד יותר ויותר. אחד הרופאים החליט להשכיב את אלכס עם הבטן בזהירות רבה ולעשות צילום של העצמות וגילה ששבב עץ נתקע בין החוליות בגבו. "נהיה חייבים לנתח אותו כאן" אמר הרופא. כל הרופאים באחוזה היו מנתחים מכל סוג שהוא, שלא יצטרכו להביא מבחוץ. מהרגע הזה, אלכס כבר לא היה בהכרה בכלל. רותם וויקי לא היו באחוזה בשביל להיות עם אלכס במהלך הניתוח. הם היו צריכים להתאורר וכמה שיותר להתרחק מהאחוזה.
"זה החלון הזדמנויות היחיד שלך לברוח" אמרה ויקי מפקסת את אלכס עליה "אתה חייב לברוח עכשיו" אמרה לו בנחישות. שאר המשרתים והמאסטר היו עסוקים בהכנת סעודה ענקית לרגל 100 שנה לאחוזה. "אבל..מה עם לוסי?" שאל אלכס בחשש ובידיעה שהוא חייב להגיע אליה, להגיד לה שהוא הולך.. שהוא מצא דרך לברוח, שהוא יחזור בשבילה. "אין לנו זמן לזה. אם יראו אותך יתחילו לשאול איפה אתה כל עוד לא רואים אותך וכולם עסוקים בדברים אחרים, אתה חייב לברוח מפה" אמרה ויקי ודחפה אותו לכיוון המנהרה. "אבל.." בא אלכס לומר אבל ויקי קטעה אותו וסגרה עליו את האפשרות חזרה. " ויקי!!!!! תפתחי את הדלת!!!!" צעק אלכס, "לוסי!!!!!!!!!!!!" צרח אלכס בתקווה שתשמע אותו.. אבל היא הייתה עמוק בתוך הסידורים והאירגונים. "לעזאזל.." אמר אלכס והחל לרוץ לכיוון הכפר בלי להסתכל אחורה.
הניתוח של אלכס נמשך כ6 שעות לוסי בחנה והסתכלה מסביב, דאגה לא להפריע בנוכחות שלה למכשירים ולהצלה של אלכס. היא לא רצתה שימות, היא לא סיימה איתו. אלכס ישן במיטתו כשהוא על הבטן, בשביל לא ליצור עומס על התפרים בגבו. "אתה.. לא תמות.. לי אלכס.." לחשה לוסי ונעלמה.
כשאלכס קם הגב שלו היה כמו חדש, הרופאים השאירו לו הנחיות לשיקום שהוא היה חייב לפעול על פיהן. אבל ללוסי היו תוכניות אחרות. היא הופיעה מולו והניחה את ידיה על הלחיים שלו, מכריחה אותו להסתכל עליה. המגע הקר של ידיעה עליו עשה לו צמרמורת, הוא נזכר בפעם אחת שלוסי התגנבה לו לחדר קפואה כולה,אלכס הרגיש את הנוכחות הקרה שלה במיטה שלו, הוא בא להסתובב אבל היא עצרה אותו. " תן לי לחבק אותך ככה.. תהיה המגן שלי הלילה.. כי לא בא לי לישון בחדר עם המפלצת " לחשה לוסי. מחבקת את אלכס מאחור. לפתע נפרצה דלת חדרו של אלכס ולתוך החדר נכנס אחד הלקוחות, דבר שהיה אסור לחלוטין. אלכס מהר הפעיל את האזעקה השקטה שהתריעה למאסטר על פעילות אסורה ועמד להגן על לוסי. "תחזיר לי את הבחורה!" צעק הלקוח ובא לתקוף את אלכס שבזריזות תפס בידו של הלקוח ועיקם אותה למאחורי גבו. הלקוח גבר בשנות ה50 לחייו, איש רחב וגבוה מאלכס בראש וחצי לכבד ממנו בעשרות מונים. המאבטחים של המאסטר ראו את אלכס מכניע את הלקוח כשבידו אחד הכידונים שמשמשים לסידור העצים באח, "תודה על הניטרול" אמר אחד מהם ולקח את הלקוח משם. המאבטחים לא שמו לב ללוסי המפוחדת שישבה באמצע המיטה שלו, סגורה ומקווצת בתוך עצמה היא ישבה עם הברכים צמודים החזה הגדול שלה, כשהיא רועדת. אלכס מיד רץ לצידה ברגע שהמאבטחים הלכו ואסף אותה לחיקו. "הכל בסדר עכשיו.. אני פה" הוא לחש ונישק את קודקודה. הקרבה לאלכס הרגיעה את לוסי והיא נרדמה עליו ככה.
"אני...אהבתי אותך" לחשה לוסי כשהיא מצמידה את מצחה למצחו של אלכס ודמעה זלגה בעיניה האפורות. אלכס לא העיז להוציא מילה שלא יהרוס את הרגע הזה. "למה אתה שותק?!" צעקה לוסי, עיניה נהפכו אדומות ודם החל לזרום מהן ומשאר חלקי גופה. אלכס הרגיש את גופו מתרומם מהמיטה ועף ישר לכיוון הקיר, אלכס הכין את גופו למכה. בדיוק כשהוא להתנגש בקיר הוא גילה את עצמו שוב על המיטה שלו באותה תנוחה שבה היה כשלוסי אוחזת לחייו. "אני.שאלתי.למה.אתה.שותק!!!" צרחה לוסי ושוב העיפה אותו לכיוון הקיר. גופו של אלכס שוב הכין את עצמו למפגש עם הקיר. לא היה לאלכס זמן להגיב ולענות לה, "תענה לי!!!" לוסי צרחה בפעם השלישית כשהיא מרימה שוב את אלכס גורמת לו לחזות שוב בהתנגשות שלו בקיר, הפעם אלכס צרח "כי לא רציתי להרוס את הרגע שלנו!!!!" קולו כמעט נשבר כשצרח את זה. עיניה של לוסי חזרו לגוון האפור שלהן ושלושלית הדם שהייתה מתחתיה נעלמה. לוסי תפסה בסנטרו של אלכס ונישקה אותו. כשהשפתיים שלהם נפגשו, אלכס יכל להשבע שהוא מרגיש את חום גופה שוב, כאילו הייתה בחיים. כשפקח את עיניו הוא ראה את לוסי על הרצפה בחדרה, המיטה הייתה שבורה ומרוסקת לחלקים, המצעים היו קרועים, הווילון היה על הרצפה לצד שברי הזכוכית של החלון. "לוסי.. תפסיקי.. בבקשה" אמר אלכס אבל לוסי לא שמעה אותו. זה היה רק זיכרון שלוסי נתנה לו לראות. לוסי לקחה את החוסם עורקים וכרכה אותו סביב ידה השמאלית ולקחה שני מזרקים מלאים בחומר לבן וסמיך. "לא לא לא!!! לוסי! אני כאן!! זה אני אלכס.. בבקשה.. תסתכלי עלי!!!" צעק אלכס בנסיון להניע אותה מלפגוע בעצמה אבל זה לא היה מועיל בכלום, אלכס חווה את המוות של לוסי שוב ושוב כל עוד היא נישקה אותו. הנשיקה התעמקה וכך גם הזיכרון. "לוסי.." בכה אלכס תוך כדי הזיכרון. לוסי נעלמה ולרגע אחד הוא חזר לחדר שלו, כשהוא בישיבה מלאה. אלכס ניגב את הדמעות מלחייו. אלכס קם מהמיטה והלך לחדרה של לוסי שנשאר כפי שהוא ברגע המוות שלה. "אני מצטער" אמר אלכס כשהוא מרים את התמונה שלהם ביחד.
