אש/גמור

פרק:5

כמתי בבוקר בשיא העיפות והבחנתי בפתק על שידת הלילה שלי.

"בוקר טוב גרייס אני בעבודה כך שלא יצא לי להגיד לך אבל היום את מתחילה את יום הלימודים שלך הצלחתי לשבץ אותך לכיתה י'א את תהיי עם כריסטיאן ועם סופיה ולא לבד ותתחילי ללמוד בבית הספר 'קיילימוס' יש לך את מדי בית הספר בארון כריסטיאן יקח אותך ואת סופיה לבית ספר, יום לימודים מהנה♡"

אוי לא רק לא זהה לא בא לי ללכת לבית הספר היוקרתי המזוייף הזה אוף!!
צחצחתי שיניים שתפתי פנים והיתפרתי קלות הלכתי לארון שלי וחיפשתי את הבגדים הפלצאניים  של בית הספר

תלבושת בית הספר👇

לבשתי אותה במהירות וסירקתי את שערי האדום הארוך והחלק נעלתי את  הסניקרס שלי ולחקתי את התיק הצד האדום בועק שאבא שלי קנה לי עם המארכת ביפנים ועם מחזיק מפתחות של סמל מישפחתי ( סנייקס היה שם משפחתה אז סמל של משפחתה היה נחש) יש פה מפתחות ללוקר שלי ולבית שלי ולמכונית שלי ממש יופי.

ירדתי למטה וראיתי את סופיה לבושה באותו תלבושת בית הספר היא נראיתה ממש חמודה בתלבושת הזאת

סופיה👇

היא חייכה עליי חיוך מתוק ובירכה "בוקר טוב" חייכתמ בחזרה "בונז'ור " עניתי במבט הצרפתי המתנגן שלי "אוואו יש לך קול סקסי" הסמקתי וצחקתי.

ראיתי את כריסטיאו שותה קפה ומביט בנו בשעמום הוא חייך אליי חיוך מאיים ואמר"בואו נלך" התעצבנתי יודעת מה הוא מנסה לעשות "רגע אני מתה לשתות משהו" סופיה עוצרת אבל כריסטיאן פולט קול נרגז "אין זמן אנחנו נאחר!" סופיה הסתכלה עליי בעצב מוותרת לחכות פלטתי נעמת רוגז והלכתי לעבר היציאה.

קולטת בזווית עיני את כריסטיאן בוחן את התחת שלי בחצאית של בית הספר ומתרגז , מה נסגר איתו ?!

הגענו לבית ספר הפלצני והיפה
בית הספר👇

מבנה מדהים נגלה לעניי ההמומות , כריסטיאן עלה במדרגות וחיבק ילדה עם שיער שחור ארוך היא הייתה יפיפיה ונמוכה עם חיוך מדבק , סופיה רצה עליה בצעקה "נילי!!" הן התחבקו וכריסטיאן חיבק את שאר חבריו "אוי התגעגעתי אלייך לא היית פה חודשיים!" נילי צחקה ונשקה לכריסטיאן בפיו "נתראה" אמרה ונכנסה למבנה, דקירות קטנות חלפו על ליבי אבל הדחקתי אותן אני סתם מקנאה כי אין לי חבר ואני לא יפה כמוהה

נילי👇

לא ידעתי שלכריסטיאן יש חברה אבל.. זה לא היה ממש הפתעה הוא היה חתיך על מי אני עובדת הוא לוהט! וחושני ויש לו ריח טוב ומלא חברים והוא עשיר אז ברור שתהיה לו חברה ,

עליתי במדרגות וסופיה אחזה בידי וקירבה אותי אל החבורה "תכירו זאת גרייס ... היא סוג של.. אחותנו החורגת" אמרה בצחוק מבטים מופתעים נפנו לעברי "היי גרייס" נער גבוהה ורזה עם שער בולנדיני ועניים כוחולת נופף לעברי , חייכתי חיוך מנומס ואמרתי "היי אמ.." הוא פלט צחקוק נבוך "אני אדי נעים מאוד" הוא חייך אלי חיוך תמים וחמוד שגרם לי לחייך חיוך אמיתי ,
נער גבוהה עם שער קצוץ ועור חום בשם ביל הציג את עצמו , עוד נער נמוך עם שער מתולתל חום ועניים ירוקות הוא היה טיפה עגלגל הציג את עצמו בשל ריו .

במהלך כל ההיכרות הזאת כריסטיאן דיבר בצרפתית עם נילי שהביאה לו את ספר מתמטיקה ששכח אצלה .. היא כל הזמן הושיטה לעברו ידיים נגעה בכתפיו בלחייו זה עצבן אותי אוי בבקשה שלא היה לי יותר גרוע ביום הזה! התפללתי בליבי.

בשיעור כימיה ישב לידי נער בשם ברנדי ,בלונדי עם משקפיים ומלא נמשים ולא הפסיק להצחיק אותי במעשיו הוא היה שחצן ומצחיקן של הכיתה הוא עשה מלא שטויות וניסה לפלרטת איתי בהערות כמו "אני יודע שאת מסתכלת על המפסעה שלי אבל מסתירה את זה בשערך המלבלב" או "תיזהרי לא להסתנוור ממני בלה" צחקתי כמו שבחיים לא צחקתי הוא היה משחרר כל כך לא היה לנו סיכוי להיות ביחד והוא ידע את זה אבל כן היינו יכולים להיות חברים טובים של ממש!

היום עבר מהר משחשבתי , כשהגעתי לביתי אבי הצמיד פתק לשידה שלי שהוא בעבודה ויחזור מחר בבוקר , כל אותו היום עשיתי שיעורי בית ודיברתי בטלפון עם אימי ששאלה אין ספור שאלות , עשיתי מקלחת ואחריה הלכתי לראות טלויזיה בסלון שהיה ריק.

........................................................
מקווה שאהבתם🖤
אשמח עם תרשמו בתגובות
מה דעתכם על הספר,
(בתמונה למעלה זה כריסטיאן😚).