גרייס נערה בת 17
היא בעלת שער אדום כאש ועניים כחולות כמים,
פנים יפיפיות היא 1.67 עם גוף חטוב ויפה.
כריסטיאן בן 17
שער שחור ויפה עניים כחולות ומכשפות שפתיים חושניות,
זיפים גבריים ועצמות לחיים מהממות
גופו שרירי ,הוא 1.75.
הוריה של גרייס התגרשו כשהיי...
התעוררתי ורציתי שזה היה רק חלום רע אבל הכאב בלחי שלי הוכיח לי שזה המציאות,
רציתי לברוח מכאן ,רציתי לרוץ עד שרגליי יאבדו את כוחותיהם, רציתי לצרוח עד שלא היה קול בפי ,רציתי לבכות עד שטיפה אחת של מים לא תישאר בגופי, רציתי לזרוק את כל הרהיטים בעולם עד שידיי יקרסו.
אמא שלי בגדה באבא שלי! זה לא יכול להיות היא אוהבת אותו כל כך היא תמיד אהבה אותו ותמיד סיפרה סיופרים יפים עליהם כזוג! אמא שלי לא יכולה לפגוע בזבוב היא עדינה ורגישה כל כך! אז איך?!
ודייב קשה לי לקרוא לו אבא.. כי אני לא מרגישה שהוא אבא שלי הוא השתנה! ורק מלחשוב עליו יש לי בחילה.
קמתי ממטתי ושמתי חולצה גדולה שחורה ושורט לבן
הלבוש👇
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
היתפרתי מעט מנסה להסתי את העניים הנפוחות אדומות מבכי.
אתמול בלילה כריסטיאן התנהג ... מוזר! רגע אחד הוא מעיף אותי וחונק אותי בחולצתי ורגע אחר הוא מחבק אותי ומלטף את גבי... מה נסגר?
אולי סוף סוף נוכל להיות ידידים ולא אויבים?! טוב זה הזמן לבחון את זה!
פניתי לעבר דלתי ושמעתי קול קטן של בכי דייב בוכה... נו.. אני... לא מרגישה צורך להיות עצובה הוא היה פעם אבי ואהבתי אותו אבל הוא השתנה אני... איבדתי אותו כך שמי שבוכה שם זה לא אבא שלי זה... דייב סנייקס עורך דין צרפתי כשוח ועשיר נשואי לרוזלי... זה לא אבי.
פתחתי את הדלת והוא הסתכל עליי.. הוא ישב על הרצפה והסתכל עליי במבט אשם ועצוב "סליחה גרייסי! אני מצטער תסלחי לי למרות שזה לא מגיע לי בבקשה!" הוא התחנן ונישק את נעליי, דילגתי ממנו וירדתי במדרגות ,מזכירה לעצמי שזה לא אבא שלי הוא רק דומה לו.
במטבח נדין הסתכלה עליי במבט עצוב היא הכינה לי תה ולא שאלה או דיברה איתי.
"איפה כריסטיאן?" השאלה נפלטה מפי, "הוא בחדר, תכלי להעיר אותו אני עושה ארוחת בוקר תעירי גם את סופיה בבקשה" היא חייכה עלי חיוך עצוב והמשיכה להכין אוכל.
עליתי לחדרו של כריסטיאן ודפקתי על דלתו הוא פתח אותה והביט בי במבט אדיש "כריס יש ארוחת בוקר בוא לאכול!" אמרתי בקול ידידותי ונחמד "קוראים לי כריסטיאן אני לא חבר שלך ואני יבוא לאכול מתי שבא לי עכשיו עופי מפה!" הוא אמר בטון נרגז, ליבי נצבט ודמעות מילו את עניי.. לא אני לא אבכה! "רק אמרתי לך לבוא חתיכת שמוק כפוי טובה!" כמעט צעקתי עליו "על תדברי עליי ככה!" הוא אמר בזעם .
רצתי משם ונכנסתי לשירותים בחדרי נעלתי אותו ושתפתי את פני , אני לא אבכה!
מה לעזאזל קרה לו? אתמול הוא ליטף את גבי וחיבק אותי עד שנרגעתי ונרדמתי ועכשיו..ועכשיו הוא מתנהג עליי כאל.... "אוף מטומטמת" אמרתי לעצמי בזעם ויאוש , מה חשבת לעצמך מטומטמת שהוא באמת היה ידיד שלך?!
כעסתי על עצמי ויצאתי מהשירותים ולא הזהלתי לו אף דימעה אחת!
נקודת מבט כריסטיאן:
שיט! שיט! שיט! כאב לי כל כך לראות את הדמעות האלה בעניה כמעט נשברתי אבל החזקתי מעמד אני חייב להתרחק ממנה גם עם זה אומר שהיא תשנא אותי כי עם לא היא תאהב אותי!
אני כל כך מצטער גרייס אני מצטער!
...................................................................... מקווה שאהבתם🖤 תכתבו לי עם אתם רוצים עוד פרק היום❤! סליחה שהפרק קצר יותר מבדרך כלל.
