גרייס נערה בת 17
היא בעלת שער אדום כאש ועניים כחולות כמים,
פנים יפיפיות היא 1.67 עם גוף חטוב ויפה.
כריסטיאן בן 17
שער שחור ויפה עניים כחולות ומכשפות שפתיים חושניות,
זיפים גבריים ועצמות לחיים מהממות
גופו שרירי ,הוא 1.75.
הוריה של גרייס התגרשו כשהיי...
אמא שלי הייתה שם עם פנים בוכיות ויד שבורה וכמה חתכים בפנים, אבא שלי עמד לידה ועשה שיחות טלפון,רוזלי הגישה לה מים וסופיה וכריסטיאן היו המומים.
רצתי לעברה "מה קרה? מה קרה?" שאלתי ודמעות זלגו על לחיי , כאב לי לראות את אימי פצועה ובוכייה.
היא ליטפה את לחיי בידה הבריאה "גרייסי הכל בסדר" היא ניסתה להרגיע "רק רציתי להפתיע אותך ולבוא לפה אבל.. עשיתי תאונה בדרך" היא אמרה בחיוך עצוב , דמעות זלגו על לחיי "אמא את בסדר? כואב לך?" היא חייכה "לא כואב לי אני בסדר גמור מתוקה" החזקתי את ידה הבריאה והסתובבתי לעבר אבי "מתי זה קרה? עם מי אתה מדבר?" הוא לא ענה והמשיך לדבר בטלפון, רוזלי ליטפה את ראשי ואני נסוגתי ברפלקס.
כריסטיאן שלך לעברי מבט כועס על מה שעשיתי אבל זה לא הזיז לי , "אמא-" רוזלי קטעה אותי "היא בסדר גמור ילדונת תפסיקי לבכות" היא אמרה בקול מתוק ואני רציתי לתת לה סטירה "על תגידי לי מה לעשות" כריסטיאן זעם לעברי "תשלטי על הפה שלך היא רק ניסתה לנחם" רשפתי "אני לא צריכה ניחומים" אמרתי ולקחתי את ידה של אימי ויצאתי ולבחוץ.
אבי רץ אחריי "לאן את חושבת שאת הולכת?" הוא צעק "לבית אני צריכה קצת חופש" אמרתי וסימנתי לג'וני להתניע את המכונית, נסענו משם בעודי רואה את המבט הנפגע של אבי ואת רוזלי מנשקת אותו.
מחשבות התרוצצו בראשי, סופיה התקשרה עליי ועניתי. "הלו" "היי לאן את הולכת?" היא שאלה בדאגה "לבית בלונדון קצת להפיג מתחים ולעזור לאימי" "אני מבינה אותך" היא אמרה ברכות "גם התגעגעתי לבית ולחבריי" אמרתי בכנות "מצטערת שאחי יצא עלייך ככה ואמא שלי גם מנסה להיות איזה מנחמת" צחקקתי בעצב "זה בסדר" "טוב תישמרי על עצמך ותצלמי תמונות מלונדון" "נתראה" אמרתי וניתקתי.
בטיסה אימי נרדמה ואני דיברתי עם דיילת חמודה ששמה רוזי, היא הביאה לי מים וכמה סוכריות קטנות ואמרה לי שאני מזכירה לה את אחותה בגלל שערי היפה והאדום... היא אירחה לי חברה בזמן שאימי ישנה שינה עמוקה .
"יש לך חבר?" שאלה אותי רוזי הדיילת לאחר שסיפרתי לה קצת מחיי והיא קצת מחייה שלה , "לא אין לי" הסמקתי קלות "היה לך פעם חבר?" היא שאלה "כן היה" היא ראתה את המבט הכאוב על עיני ושאלה "מה עשה הבן זונה?" צחקקתי בשקט "היינו ביחד שנתיים לא רציתי לשכב איתו אז הוא שכב עם אחרת בלי שידעתי ואיכשהו נתתי לו בסוף ויום אחרי זה חברה שלי שלחה לי תמונה שלהם והבנתי ש.. עשיתי טעות" אמרתי בעצב עיבדתי את בתוליי לנער בוגדני עם חיוך יפה וארסי!
רוזי התרגזה "הוא לא שווה מחשבה בכלל הדפקט הזה, את צריכה להמשיך האלה!" ציחקקתי "המשחתי מזמן האלה אבל... מי ירצה אותי ?" היא פערה את פיה והשתנקה "תגידי לי את עיוורת? את אחת הנערות הכי יפות שראייתי מימיי, חכמה ומצחיקה ויש לך ביצים מתוקה. על תתני לאף אחד לשבור לך אותן ועל תורידי אחת לעצמך!" ציחקקתי .
הגענו ללונדון אחרי שאני ואימי אכלנו והיא נרדמה לא יכולתי לישון.
התקשרתי למריה חברתי הטובה "הלו?" היא שאלה וקול חזק של מסיבה נשמע "מריה אני בלונדון איפה את?" שאלתי בעודי מצחקקת לצעקה שנשמעה מצד השני של הקו "מה?? מתי באת" היא גערה בי וצחקתי "ממש עכשיו רציתי לעשות לך הפתעה, איפה את?" היא ציחקקה "בואי אני אצל מיילי יש פה מסיבה מטורפת תלבשי משהו סקסי ובואי אני!" צחקקתי "אין בעיה בדך עלייך!" ניתקתי.
(אני-אנגלית,מתוקה)
חיפשתי בארון שלי שמלה יפה שמתאימה לבית היפה של מיילי ומצאתי, שמלה יפיפה עם מחשוף צמודה מיני וכתפיות קטנות פשוט יפה!
השמלה👇
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
התאמתי שתי שרשראות ותיק שחור קטן, שמתי אודם ורדרד מסקרה איפרון שחור ופודרה. נעלתי עקביים בצבע כסף יפיפים והלכתי.
נסעתי במכונית של אימי לבית של מיילי וכשעגתי מריה רצה אליי וחיבקה אותי תוך כדי צחקוקים לא נשלטיים.
הלכנו למסיבה ושאלו אותי מלא שאלות שאני לא זוכרת... שתיתי קצת ורקדתי. כל כך התגעגעתי לחבריי , חיבקתי את כל האנשים שאני מכירה והיה פשוט כיף!
ב2 בלילה חזרתי לבית טיפה מתנודדת עם עקבים בידיים, זרקתי את המפתחות על השולחן והרגשתי כמו אמא מרמורמרת שמגיעה מאוחר בלילה , עליתי לחדרי ולא שמתי לב שנעליי נפלו במסדרון ופשוט נשכבתי על המיטה ונרדמתי.
קמתי בבוקר ,אימי נישקה את לחיי ,אכלנו ארוחת בוקר , פיטפטנו.
לרגע אחד הרגשתי טוב התגעגעתי כל כך עליה לשיחות השטוטיות ומבטים הגוערים לנשיקות בלחיי ולחיבוקים לתמיכה להקשה להכל! לא היה לי את זה במשך שבועה!! לא דיברתי ולא דיברו איתי לא חיבקו או נישקו אותי לא הקשיבו לי לא שאלו לשלומי ודרשו לדעת מתי ואיך ואיפה לא צחקו איתי ודיברו בקלילות.
רציתי להישאר אבל ידעתי שזה אבוד ברגע ששמתי את הטלפון מצלצל ועל המסך הופיע שם "פאדר😚"
(פאדר-אנגלית,אבא)
אחרי שיחה מאוד מתוחה שהתנהלה כך- "הי" אבא אמר "הי" השבתי "יבוא נהג לקחת אותך" "מתי?" "עוד שעתיים תארזי מזוודה" "טוב" וניתוק מצד אבי.
הוא כועס אוואו איך שהוא כועס! עליתי לחדרי ארזתי מזוודה ואחרי חצי שעה בכיתי התפרקתי ובכיתי! לא רציתי ללכת אבל אין לי ברירה אני עדיין בת 17 יותר נכון היה בת 17 עוד שבועה.
................................................................ מקווה שהאבתם🖤 סליחה פרק משעמם טיפה! למעלה בתמונה זאת אמא של גרייס.
