אש/גמור

פרק:28

הרופאים יוצאים ונכנסים בזה אחר זה מחדרה של סופיה.. אני לא יודעת מה מצבה ואני דואגת כל כך!

ריצה נשמעה במסדרון, הפנתי את ראשי, תלתלים אדומים ופרועים, אמא!

רצתי אליה וכרכתי את זרועותי סביבה מריחה את הריח המיוחד שלה "גרייסי!" אמרה אימי בקול החם שלה "אמא" התייפחתי.
"אוי מתוקה שלי, התגעגעתי אלייך" חייכתי לכתפה קוברת את שערי בראשה מתולתל.. התנתקנו.. "מריאן?" אבא שאל, אימי הסתובבה בעניים אדומות מלאות דמעות "היי דייב" אמרה וניגבה את דמעותיה.

"מריאן מה שלומך?" שאל, היא הנהנה..
סילבן בת דודתי היפה צעדה עם עקבים מכנסיים קצרים ג'קט עור וחולצה כחולה "היי גרייס" לחשה.. אוו היא נראית רע.

מתחת לעניה היו עיגולים שחורים, שערה הבלונדיני איבד מיופיו וצבעו.. שפתיה היו סדוקות וגופה השמין, איך להסביר? היה לה כרס.. ורגליה התנפחו, בחיים לא ראיתי ככה את סילבן

"סילבן, היי הכל בסדר?" שאלתי היא הנהנה "אני יכולה לדבר איתך בצד?" שאלה בין דמעות.. אוו מה קורה כאן?

"כן בואי" הלכנו לקפיטריה ואז סילבן פרצה בדמעות, חיבקתי אותה..לא ממש סבלתי אותה אבל אני לא בן אדם רע "היי מה קרה?" שאלתי "גרייס..אני בהריון" אוי לא. "מה??" הייתי בהלם "ליפני חודש..אני והחבר החדש שלי איזיק ..את יודעת שכבנו, ו..התחלתי להרגיש לא טוב עשיתי בדיקה וגיליתי שאני בהריון, אמא שלך עזרה כי איזיק אמר שהוא לא רוצה להיכנס לבלגאן הזה..ונישארתי עם תינוק." הבעתי בה בהלם..

דווקה עכשיו היא מספרת? אני ממלא מתה מפחד בגלל סופי ועכשיו היא? אוי באמת!

"הכל היה בסדר אמא שלי תעזור לך נכון" היא הנהנה "יופי" נשפתי וחזרנו חזרה..

אחרי 30 דקות הרופא הגיע, עמדנו שם במתח..בבקשה שלא קרה לה כלום! "היא בסדר גמור.." אמר הרופא ונשפתי בהקלה.

"היא תתעורר עוד 20 דקות תכלו לברר מדוע הגיע למצב זה" הנהנו.

-כעבור שבועיים-

סופיה מדברת עם פסיכולוג..היא לא רוצה להגיד לנו כלום היא בטיפול נורא הדוק.. והצמידו לה כלב שמירה בשם סוון שכל היום מקרקר אחריה..
ריחמתי עליה במעט אך כשראיתי את המבט בעניה כשהסתכלה עליו הבנתי שהיא ממש מרוצה מהכלבלב החדש שלה..

סוון היה גבוה חזק ושרירי, עורו שחום מהמם ושער שחור מתולתל, עניו החומות היום קרירות ושפתיו היו חושניות.. הוא בן 18.

כריסטיאן וסוון הם חברים טובים.. אך רוב הפעמים הם בקושי מדברים, אמא שלי עברה לפריז לכמה חודשים כדי להיות איתי וגם כדי להיות עם סילבן העומללה שלא מפסיקה לבכות בגלל איך שהיא נראית.

ואני ממוקדת בסופי, היא מדברת איתי מחייכת אבל לא אומרת מדוע עשתה את זה..

כריסטיאן בזמן הזה יותר ממוקד בסופי, ורוב הזמן אנחנו איתה..הוא שהוא איתה. אין לנו זמן לבד ואנחנו בקושי מדברים, אני ישקר עם אני יגיד שזה לא מפריע לי ושהוא צריך להיות ממוקד כולו באחותו?