פרק:19

686 27 14
                                    

אני בדרכי אל חדרי תשושה ועייפה מהיום הזה..הייתי בבית ספר והיה לי מבחן ואחרי זה הייתי צריכה ללכת לבית של ג'ייס ללמוד ואחרי זה נשארתי אצלה מלא זמן וראינו טיטאניק חמרות שראיתי את זה מלא פעמים עדיין אני מאוהבת קשות בשחקן החתיך הבלונדי!

פתאום התנגשתי בכטף הסתובבתי לראות את סופיה כריסטיאן או אבא שלי אבל..אוי לעזאזל!

רוזלי אימו של כריסטיאן ושל סופיה וכמובן אשתו החדשה של אבא שלי..

"אוי אני ממש מצטערת פרינסס, אבא שלך חיפש אותך את יודעת?" רוזלי אמרה עם מבטא צרפתי כבד מאוד ופלרטטני מאוד..אבל אני תמיד יכולה לנצח עם המבטא שלי..שיעורי פיתוח קול ותירגולי תרמו לי מאוד מאז יום הולדתי,

"סה בון, ולא ידעתי שאבא שלי מחפש אותי..איפה הוא את יודעת?" היא צחקקה בקול פלרטטני מוזר ..קנאה נראתה בפניה בשל המבטא היפה שלי..הסתרתי חיוך קטן.

(סה בון-צרפתית,זה בסדר)

"הוא בחדר העבודה..איך אומרים את זה באנגלית..אמ..הוורק רום"
היא ניסתה לחכות את המבטא האנגלי שלי, בגלל שרוב חיי גדלתי בלונדון יש לי גם מבט אנגלי אבל היא ניסתה לחכות אותו עם טיפה נגיעה צרפתית..

(הוורק רום-רנגלית,חדר עבודה)

"אוקי מרסי"היא חייכה חיוך מלגלג והמשיכה בדרכה לעבר..חדרו של אבא שלי ..עכשיו גם שלה..

(מרסי-צרפתית,תודה)

דפקתי על משרדו של אבא שלי..לא הייתי שם מאז גיל 14,

"הונתרר" פתחתי את הדלת,

(הונתרר-צרפתית,יכנס)

אבא שלי ישב בכיסא משרדו וסימן עם ראשו שאני ישב..

ישבתי מולו והוא הוריד את משקפיי הריאה היקרות שלו בעניו "גרייס איפה היית?" הוא שאל ביאוש..

"הייתי אצל חברה סליחה.." השפלתי את מבטי במבוכה

"אנחנו צריכים לדבר " הנהנתי בראשי לאישור..

סיפרתי לו מה שאמא סיפרה לי והוא היה נראה כאילו ידע את הסיפור הזה בעל פה..
"המשכתי אלה יקירתי, אחרי 11 שנים שלא הייתי מוכן לשמוע על מישהי אחרת המשכתי אלה..תמיד אהבתי את אימך ותמיד היה לה מקום קטן מאוד בצד ליבי..אני לעולם לא ישכח אותה כיוון שהיא אמא של הדבר הכי חשוב לי בחיים , גרייס את הדבר הכי חשוב לי בעולם הזה ואני אסיר תודה לאמא שלך ששמרה עלייך ועשתה עבודה קשה חינכה אותך והכל..בזמן..בזמן שאני הייתי משאיר אותך עם נדין שתלמד אותך איך להיות מנומסת צרפתייה , גרייס את לא מבינה כמה שאני מצטער על זה על כל מה שפספסנו.
רוזלי דיברה איתי על זה ואמרה שבטח הייתי חסר לך בילדות ואני מצטער ילדונת, קשה בטח לראות את רוזלי כאן אבל בחיים על תחשבי לעשות אותה אמא שלך כי היא לא! יש לך אמא מופלאה דואגת ונאמנה לך היא אוהבת אותך והדבר שקרה ביני לבינה היה ליפני הרבה זמן אני הפסקתי לאהוב אותה כפי שאהבתי אבל אני לא רוצה שגם את תפסיקי בשל הנסיבות, נכון היא בגדה בי והלכה נם מישהו אחר אבל את הבת שלה, את הדבר היקר לה ביותר!
גרייס על תרחיקי אותה ממך היא אמא שלך ומה שקרה בנינו לא אמור להיות קשור עלייך."

חיבקתי אותו אוי כמה שהייתי צריכה לשמוע את זה "תודה אבא ואני סולחת"
הוא הרחיק אותי ממנו כדי להסתכל על פניי הוא חייך ודמעה יצא מעניו מכיתי אותה בידי "גרייס שלי כמה שתסלחי לי אני בחיים לא הסלח לעצמי מה שעשיתי לך ביום ההוא..שהרמתי עלייך יד אני צריך ללכת לגנהום בגלל זה ואני הצעד לשם בלי שטויות זה מגיע לי..אני מצטער אהובה שלי" דמעה יצאה מעניי וחיבקתי אותו שוב..

"חוץ מזה שמתי לב שכריסטיאן ואת קצת מתקרבים אני שמח כל כך מתוקה" צחקקתי "כן אבא גם אני" הוא ליטף את שערי האדמוני כשל אימי..

"לכי לישון יפיפיה לילה טוב" ניגשתי לעבר דלת משרדו ואמרתי ליפני שיצאתי "לילה טוב אבא"
ויצאתי מהמשרד.

.........................................................................
מקווה שאהבתם🖤
אוואו פרק מרגש וקצר! חייבת להודות אני די אוהבת את החיבור שלה עם אבא שלה ..מה איתכם אתם חושבים שהיא צדקה שסלחה לו?
תגיבו ותצביעו!
אוהבת אתכם😘

(נ.ב למעלה תמונה של גרייס)

אש/גמורWhere stories live. Discover now