כשאני בן, אני אוהב ללבוש גי'נסים וחולצות רופפות, לנסות להסתיר את החזה מכל העולם ו... טוב, בעיקר מעצמי.
כשאני בת, אני פשוט לובש את מה שיש בארון. חולצה ראשונה שיוצאת, מכנסיים ראשונים, לא ממש אכפת לי. אני לא משקיעה ולא חושבת ולא מתלבטת מה ללבוש.
כשאני בן, אני... טוב, אני אוהב ללבוש שמלות. וגם טיפה להתאפר. מסקרה ושפתון, לא יותר. אבל... ממתי בנים לובשים שמלות? איך זה שכשאני בן אני אוהב ללבוש שמלות, ולא כשאני בת? הרי בנות לובשות שמלות, בנים לא. כל השאר לא משנה. מה זה משנה אם זה מה שאני אוהב? בנים לא לובשים שמלות.
אתמול, פעם ראשונה מזה שנתיים, לבשתי שמלה ויצאתי איתה מהחדר. הייתי בן ולבשתי שמלה ואהבתי את זה. חששתי שזה שכשאני בן אני אוהב ללבוש שמלות זה אומר שאני לא באמת בן. ואז... מה אני? אני מרגיש כמו בן אבל אני רוצה ללבוש שמלה? מי שמע על דבר שכזה?
אם ורוד זה לא "של בנות" וכחול זה לא "של בנים", אז גם שמלות לא "של בנות" ומכנסי דגמח לא "של בנים". בגדים הם לא מגדר, מגדר הוא לא בגדים.בגדים יכולים להקל על דיספוריה, אבל גם אם אתם קצת "דראג קווין", זה בסדר. מגדר הוא לא בגדים.
גם אם אני לובש שמלה ולא מרגיש הרבה דיספוריה, זה בסדר. מגיע לי יום חופש מהחר* הזה שנקרא "דיספוריה". גם לכם מגיע יום חופש. יום אחד בלי דיספוריה לא אומר שאתם לא המגדר שאתם חושבים. מגיע לכם יום חופש, מגיעה לכם קצת מנוחה. אל תדאגו, תעשו מה שנח לכם. בגדים, טוב... בגדים הם כלל לא מגדר.
(שימו לב, מה שכתבתי לא אומר "תתעלמו מהדיספוריה" או שבגדים לא משפיעים עליה. הכוונה היא "תלבשו מה שנח לכם ולא מה שהחברה אומרת" *ולא* "אם בגדים עושים לך דיספוריה זה לא נכון ולא טבעי" או דברים כאלה.)
YOU ARE READING
ג׳נדרפלואיד וזה
De Todo-מוקפא, בשכתוב- אז שמתי לב שאין שום דבר בוואטפד ישראל (טוב, חוץ מסיפור אחד) שקשור לג׳נדרפלואידים. יהיו פה כל מני מחשבות ותהיות שעלו לי לראש, משפטים גאים ותמונות/ציורים נחמדמדות/נחמדמדים. אני לא אכתוב בספר בלשון רבים מתאמי נוחות ונוחות קריאה לקוראים...