"נו בבקשה!" ג'ונגקוק התחנן לטאהיונג שהיה תקוע בחלון, מתבונן בנוף היפה שהונח מאחורי הזכוכית השקופה.
"מה אמרת?" טאהיונג הסתובב, מביט על אהובו מזה שבוע וקצת, שגנב את ליבו ברגע הראשון שראה אותו, מתאפק לא לתת לו נשיקה מלאה ברוק.
"שנלך לבקר את ג'ימין!
שמעת שהם הסכימו!" ג'ונגקוק חזר על עצמו, מתכוון לכך שהרופאים הרשו לצאת מהחדרים עד שעה מסויימת בגלל שעוד מעט תעבור תקופת ההסגר של השבועיים וג'ונגקוק וטאהיונג לא חלו בוירוס ולכן מורשים לצאת לבקר חברים או בני משפחה שיש להם באותו מלון.
"עכשיו?" טאהיונג שאל
"כן! אתה מסכים?"
"בטח!" טאהיונג נמס מהדבר החמוד הזה שעמד מולו ובטח שלא יכל לסרב לו.
"יה!" ג'ונגקוק קפץ בשמחה על הבוגר ממנו, ומרוויח בתמורה חיבוק נעים ונשיקה נעימה אף יותר במצח.
"גהז'ה!" (בוא נלך- 가자, סליחה הייתי חייבת)
ג'ונגקוק תפס בידו של טאהיונג ומשך אותו מחוץ לדלת, שממנה לא יצאו במשך שבוע ימים.
הם הגיעו לדלת החדר של ג'ימין ושותפו האדיש והמעצבן, לפי מה שג'ונגקוק הבין מדברי ג'ימין,
טוב זה כי הוא לא ידע שהדברים קצת התפתחו בניהם...
ג'ונגקוק תיקתק בדלת בשמחה, מחכה לחברו שיפתח לו, והוא עצמו יקפוץ עליו בחיבוק.
______
"מי זה?" יונגי קם לדת ושאל
"קוקי!" הקול מהצד השני נשמע.
קוקי?
קוקי!
קוקי שלי!!!
אבל דווקא עכשיו הוא נזכר לבוא?
אני שלושת רבעי מת.
הרמתי את הבוקסר במהירות, למרות הכאב,
ולקחתי מהר מהארון חולמה ומכנס ולבשתי.
סימנתי ליונגי שיחכה ונתתי גם לו חולצה ומכנס שישים גם הוא לפני שיפתח.
"ג'ימיני? למה אתה לא פותח?" ג'ונגקוק שאל
"אני רוצה להכיר לך מישהו!" הוא אמר בקוצר רוח.
"רגע קוקי! אני בא!" הגנבתי מבט ליונגי לראות שהוא התלבש.
כשראיתי שהוא גמר, פתחתי את הדלת לרווחה.
"וואו.."
הבן אדם, אם אפשר לקרוא לו בכלל בן אדם,
המלאך הזה שעמד מולי היה הדבר הכי יפה בעולם כולו.
"קוקי!" קפצתי עליו בשמחה שוכח מהכאב שלי וחוטף על כך.
"איה!!" צרחתי.
YOU ARE READING
הכל בגלל הקורונה! / boy×boy
Humor~ גמור ~ אני תקוע איתו לבד שבועיים, והכל בגלל הקורונה! ____ (boyxboy) תחליטו מה שתחליטו- 16+ _ מקום ראשון ב : yoongi# _ _ מקום ראשון ב: #קורונה _
