הכל בגלל הקורונה! / boy×boy

פרק 3

"אחחח!" התמתחתי.

הרמתי את הטלפון שהיה מונח על השידה,
השעה הייתה 7:00.
למה לעזאזל אני תמיד מתעורר בשעה הזאת?

העפתי מבט לכיוון המיטה הזוגית של יונגי וראיתי שהוא עדיין ישן.
הסבתא הזאת תמיד ישן עד לפחות שתיים בצהריים והולך לישון בול ב1:00
ככה שיוצא שהוא ישן 13 שעות!

פתאום התעורר בי חשק להעיר אותו.

"יאאא מין יונגייי!" קפצתי עליו

הוא לא התעורר.

"מין יונגייי" צעקתי לו לתוך האוזן

והוא עדיין לא הראה סימניי חיים.

נתתי לו סטירה.

התפוצצתי מצחוק.
הוא אפילו לא זז.
איזה בטטה.

החלטתי שאין לי כוח, אז נשכבתי לידו ולאט לאט נרדמתי.

____

"פארק ג'ימין מה אתה פאקינג חושבת שאתה עושה??" יונגי צעק עליי כשהתעורר ושם לב שראש שלי מונח על החזה שלו.

"היי יונגי דווקא ממש נחמד לי.. תן לי לישון!"

"קום ממני! ואני לא אתחיל לדון איתץ שוב על העניין של למה אתה לא יכול לקרוא לי יונגי!"

"סליחה כבודו.." אמרתי בישנוניות.

"עוף ממני כבר!" הוא ניסה לדחוך את הראש שלי.
"למה זה כזה כבד? אתה נראה כמו הקרש חיתוך שיש לאמא שלי תמיד על השיש במטבח.. " יונגי עשה חושבים עם עצמו.

" זה כי יש לי שרירים" עניתי לו

" במוח? לא חושב. "

" אוףף יונגי רק בוקר! תעזוב אותי! אין לי מספיק כוח לחשוב על משהו לענות לך"

"ששש.. אל תתאמץ יותר מידי תן לו לנוח" הוא עקץ שוב, מתכוון למוח שלי.

" נוו תעזוב אותי ותן לי לישון! אני יתן לך כל מה שאתה רוצה" התחננתי.

" אתן" הוא עוד פעם תיקן אותי
"בוא נתחיל מזה שכדאי שתדבר עברית"

"אוו נו יונגי התחלנו ברגל שמאל, תא כדאי שנעבור לימין?"

"לא, היא כואבת לי" הוא ליטף את רגלו הימנית.
"וואו ממש מצחיק, כאילו קמת על הצד המסתלבט שלך היום."עניתי לו.

"זה לא היה קורה אם לא היית מפריע לי לקום על הצד השני"

גילגלתי עיניים.

"אז אפשר להשלים?בבקשה? נשאר לנו קצת יותר משבוע להיות ךה ביחד ואין לנו כל כך הרבה ברירה."
אמרתי לו, מתחנן אליו שיעזוב אותי כבר

"כן בטח!" הוא הסכים מיד" רק בתנאי שתעשה משהו אחד שאני רוצה כמו שאמרת מקודם"

ידעתי שזה יגיע.

"בסדר" וויתרתי לו.
"יופי עכשיו תיתן לי חיבוק של חברים טובים" אמרתי לו.

"אסור" הוא אמר
" למה?" שאלתי.

"ביבי לא מרשה"

"וממתי אתה מקשיב לאנשים?"
שוב גילגלתי עיניים

"ג'ימין תהיה בשקט אם אתה רוצה להמשיך לישון על החזה היפה שלי" הוא איים עלי

"החזה הזה באמת שלך אבל הוא לא יפה!" הוצאתי לו לשון

"אתה מוזמן לראות"

"פחחח" גיחכתי

הוא הרים את החולצה, גורם לי להרים מעט את הראש.
החולצה שלו חשפה חזה לבן ומשורטט.

התפוצצתי מצחוק.
"מה זה?! יקמח! אתה ממש לבן!" לא הפסקתי לצחוק.
הוא בהחלט עשה לי את היום!

יונגי לא התייחס אליי, לקח את ידי והניח אותה בעדינות על החזה הקשה שלו.

הרגשתי את הפיטמה שלו מזדקרת כאשר ידי נגעה בו.

דפיקות הלב שלי התחילו להאיץ
הרמתי מבט אל יונגי שבדיוק הסתכל עליי גם בעיניים חומות ויפות.

"ב-בסדר.. הבנתי.. יש לך חזה יפה ושרירי" אמרתי מהר ולקחתי את ידי בחזרה.

"רואה?" הוא אמר כולו מרוצה מעצמו והחזיר את החולצה בחזרה למקומה.

"יונגי"
"מה ג'ימין?" הוא ענה ולפתע התחיל ללטף את שיערות ראשי
"א-אתה גיי?" שאלתי בחשש
הוא ציחקק ואז ענה "אני בי, אני אוהב בנות אבל גם בנים מטומטמים כמוך"
הינהנתי.
לא מתייחס לחלק האחרון של המשפט שלו שהיה מכוון אליי.

עצמתי עיניים ושוב נרדמתי.

_____

"ג'ימין" יונגי ניסה להעיר אותי,
בהתחלה הוא ליטף בעדינות וראה שאני לא מתעורר אז התחיל להגיד את שמי 70,785 פעמים בטון מעצבן במיוחד
"ג'ימין"
"ג'ימין"
"ג'ימין"
"ג'ימינשי"
"ג'ימין"
"ג'ימין"
"פארק ג'ימין"
"ג'ימין"
"ג'ימין"
"ג'ימינוני"
"ג'ימין"
"ג'ימין"
"ג'י~"

"יהה! יונגי די. אני משנה שם ולא אומר לך... "
אמרתי בישנוניות.

"איזה דבע."

~
Sh_Et_Ml ?שוב הקוראת הראשונה