"צ'ים אתה רוצה לספר לנו משהו?" שאל אותי טאהיונג האח הכי חרא שאפשר לבקש (אבל אני בטוח שאף אחד לא מבקש אח חרא)
בעולם.
"מה יש לי כבר לספר לכם?" שאלתי בתמימות כאשר אני שוכב על הגב במיטה ויונגי כפוף לידי ומלטף את ראשי בעדינות.
"לעזאזל!" דחפתי את היד שלו.
"לא קרה כלום.
מה כבר צריך לקרות?!" צעקתי
הו גאד. למה אני כל כך לחוץ?
"אז אם לא קרה למה אתה מתנהג ככה?
אתה פוחד שנגלה משהו?" קוקי הצטרף למשחק המטופש של טאהיונג.
"כי לא קרה כלום ואתם סתם מעצבנים!" עניתי ופה גמרתי את השיחה המעיקה הזאת.
_
"אז מה נעשה כשנצא מפה?" קוקי שאל את טאהיונג שליטף את ראשו בזמן שאני, קוקי והוא ישבנו על המיטה של יונגי וצפינו בסרט.
"מה כבר יש לעשות? נצא למלא דייטים ואז נתחתן" טאהיונג ענה כבדרך אגב
"באמת?? אתה מתכוון להתחתן איתי?" קוקי שאל בהתלהבות.
"רגע!" עצרתי את השיחה הדביקה שלהם
"אתה מתכוון להתחתן איתו?" קימצתי את אגרופי, מתכנן להניח אותו בצורה חזקה מאוד על הפרצוף של טאהיונג.
"כן" הוא ענה בפשוט
"אתה פאקינג חתיכת מעצבן ולא מועיל!
אני בטוח שקוקי יבין בסופו של דבר כמה אתה כזה"
"מה? אז אף אחד לא צריך אותי כי אני כזה לא מועיל?" טאהיונג עשה קול חמוד וכיוון את השאלה שלו לקוקי.
"לא נכון. אני צריך אותך!" קוקי ענה בחמידות וחיבק את ידו של טאהיונג.
גילגלתי עניים.
"פפפ" גיחכתי.
טאהיונג וג'ונגקוק המשיכו להתחבק והתנהגו כאילו העולם שייך להם ואין אף אחד מלבדם בחדר.
ממש מבחיל.
יונגי בדיוק נזכר לצאת מהשירותים אחרי חצי שעה שהיה שם.
אני חייבת לנסות את זה גם.
"אוף. אף אחד לא צריך אותי" אמרתי ופזלתי לכיוון יונגי.
"נכון" יונגי ענה תוך כדי בהייה בטלפון שלו.
נו באמת.
הרמתי את הכרית שהייתה לידי וזרקתי עליו.
הוא עזב מיד את הטלפון, קם מהמיטה והרים את אחד הכסאות שהיה מסביב לשולחן.
"טאה!!!!" צעקתי לאחי שיעזור לי
"מתי אתה נזכר לבקש ממני עזרה.." הוא נאנח.
"נו! תעזור להיונג שלך! הבן אדם הזה פה עומד לזרוק עלי כסא!"
"למה אתה רוצה לזרוק עליו את הכסא?" טאהיונג שאל את יונגי
"כי השולחן כבד מידי" הוא ענה לו.
"כן.. טוב אתה צודק" טאהיונג הסכים איתו
"לעזור לך?" הוא שאל והצביע על השולחן
"יה! קוקי אתה רואה כמה הבן אדם הזה מבחיל?"
"תירגע ג'ימין. אני הכי אוהב אותו בעולם!" קוקי אמר לי עם חיוך ארנבי מושלם
"יותר ממני?" שאלתי פגוע
"בטח שיותר ממך!
חוץ מזה, אני לא אוהב אותך כמו שמישהו אחר אוהב אותך" הוא ענה לי.
כמו שמישהו אחר מה?
למה שמישהו יאהב אותי יותר מקוקי?
"מה?" שאלתי את ג'ונגקוק
ג'ונגקוק לא ענה, אבל יונגי הניח את הכסא על הרצפה ונאנח.
"למה אתה נאנח?" שאלתי אותו ובתגובה גם קוקי וטאהיונג נאנחו
"ומה עשיתי?" פניתי אליהם
"אתה אדיוט" טאהיונג אמר
"היי! תבקש ממנו סליחה!" קוקי הגן עליי
"סליחה שאתה אדיוט"
"גם אם הוא כזה, אתה לא צריך להגיד לו בפרצוף!" ג'ונגקוק הרביץ לו.
"טאהיונג תסתלק מפה" אמרתי לו
מי הוא שיגיד לי מה אני כן ומה אני לא?
"בסדר, בוא קוקי שלי" הוא לקח את ידו של החבר הכי טוב שלי ויצא ביחד איתו מהחדר, משאיר אותי ואת יונגי לבד.
"ג'ימין" יונגי קרא לי אחרי שהזוג החדש יצאו מהחדר.
"מה?" עניתי לו, ממשיך לשכב במיטה הנוחה.
"אתה באמת לא יודע?"
"יודע מה?"
"שאני אוהב אותך"
YOU ARE READING
הכל בגלל הקורונה! / boy×boy
Humor~ גמור ~ אני תקוע איתו לבד שבועיים, והכל בגלל הקורונה! ____ (boyxboy) תחליטו מה שתחליטו- 16+ _ מקום ראשון ב : yoongi# _ _ מקום ראשון ב: #קורונה _
