יונגי קורא את הספר החמישי שלו בשבוע הזה שהעביר בחדר הקטן עם ג'ימין.
בדיוק כשהגיע לשיא המתח שבו השוטרים כמעט מצאו את הפסיכופת המרושע, נשמע בום חזק מהמקלחת.
'קרה לו משהו?' יונגי חשב לעצמו.
'אוף, זה לא משנה. ג'ימין בכל מקרה לא יפתח לי את הדלת...'
הוא ניער את ראשו ממחשבותיו על הבן אדם שנמצא במקלחת והמשיך עם הספר המעניין והמותח שלו.
"יונגי..בבקשה תעזור לי" ג'ימין קרא מהמקלחת.
"ג'ימין?" יונגי שאל והניח את הספר על המיטה,
"אתה בסדר?" הוא שאל אותו.
ג'ימין לא החזיר לו תשובה.
שום קול נוסף לא נשמע מאחורי דלת המקלחת.
יונגי ניגש אל הדלת ומשך את הידית למטה.
הדלת נפתחה.
'הוא כנראה סומך עליי אם הוא לא נועל את הדלת' הוא גיחח לעצמו.
יונגי פתח את הדלת לרווחה,
האור בחדר המקלחת היה מכובה
מנורת הלילה של יונגי שהייתה דלוקה, האירה בקצת את חדר המקלחת החשוך.
יונגי ראה את ג'ימין שהיה מעולף על הרצפה.
ומיותר לציין שגם ערום.
יונגי ניסה לשמור על איפוק ולא להסתכל על היופי שנגלה מול עיניו.
"גימין?" הוא ניסה להעיר אותו
"ג'ימין הכל בסדר?"
"ג'ימין!" יונגי ניער אותו בחזקה כדי שהתעורר.
אחרי כמה דקות שבהם יונגי לא הפסיק לקרוא בשמו של השני,
ג'ימין סוף סוף התעורר מעלפונו.
"ג'ימין!" יונגי חיבק אותו בחוזקה
"אתה בסדר?" ליטך את פניו בדאגה.
"יונגי..." השני לחש "תודה" הוא אמר בכנות
יונגי הינהן והגניב מבט על גופו של זה ששכב על הרצפה הרטובה.
ג'ימין קלט את מבטו והסתכל גם הוא על הגוף שלו.
'אוי שיט' חשב 'אני פאקינג ערום!'
"אממ.." יונגי קם ופתח את הארון
הוציא משם מגבת לבנה והושיט אותה לג'ימין
"קח" הוא פרש את המגבת על גופו הקטן של ג'ימין.
"תסתובב" ג'ימין ביקש
יונגי הינהן ויצא מהמקלחת, משאיר את האחר להתקלח בשקט, כמובן אחרי שהדליק את האור כדי שלשני לא יקרה שוב משהו.
'הוא כזה יפה..' חשב לעצמו אחרי שיצא.
הוא חזר לשבת על המיטה, מפיג את המתח בעזרת קריאת ספר.
לבנתיים ג'ימין פותח שוב את הברז והמים הנעימים שיוצאים ממנו מחממים את גופו של ג'ימין.
"ג'ימין?" יונגי דפק על דלת המקלחת
"אממ?" הוא ענה לו תוך כדי שהוא חופף את השיער עם השמפו
"אני נכנס"
"לא לא לא!" ג'ימין צעק "מה זאת אומרת נכנס?
אני מתקלח" הוא צעק בהיסטריה
"ובגלל זה אני נכנס.."יונגי אמר
"וחוץ מזה אנחנו בנים. אתה לא צריך להתבייש"
"ל-למה אתה רוצה להיכנס?"
"המים החמים תכף נגמרים ואין לי כוח להדליק את הדוד ולחכות שהמים התחממו"
יונגי תירץ.
אך לא אומר את התירוץ האמיתי שלו.
דלת המקלחת נפתחה.
ויונגי נכנס לתוך מקלחת מלאה באדים חמים מהמים שבהם התקלח ג'ימין.
"אז חכה שאני אגמור להתקלח!" ג'ימין אמר לו בלחץ
"אמרתי לך כבר, שנינו בנים אין לך ממה להתבייש" יונגי אמר, לא מתייחס לפחד של השני.
הוא התחיל לפשוט את בגדיו.
קודם את החולצה, אחר כך את המכנסיים ולבסוף את הבד האחרון שנשאר על גופו ומונע ממנו מלהיות עירום לגמרי.
ג'ימין עצם את עיניו והחזיק את הוילון הלבן בחוזקה.
הוילון היה הדבר היחיד שהפריד בין השניים.
יונגי שהיה כבר ערום לגמרי,
ניסה לשחרר את הוילון מידי ג'ימין המובך.
"די ג'ימין. לא יקרה כלום.. זאת רק מקלחת!" הבוגר ניסה לשכנע את הצעיר ממנו שאין לו ממה לפחד,
למרות שבראשו שלו יש כבר תוכנית אחרת ממה שג'ימין חושב.
לבסוף יונגי הצליח לשחרר את הוילון מידיו של ג'ימין, והוילון חשף גוף לא לבן מידי ולא רזה מידי.
בדיוק הטעם של יונגי.
ג'ימין מיהר לכסות את איברו הצנום בשתי כפות ידיו.
שיערו היה רטוב ופרוע, ועל גופו היו טיפות מים מגרות.
יונגי התפעל מג'ימין שהיה חמוד וסקסי בו זמנית.
הוא לא התאפק והוריד את ידיו של ג'ימין מהאיבר שלו.
יונגי לא הסתפק בלראות רק את הירכיים של ג'ימין ומהחזה המרשים שלו.
הוא רצה יותר מזה.
כשהיידים של ג'ימין כבר לא היו מונחות על האיבר שלו, יונגי לא התבייש ובהה לו במפסעה.
זאת הייתה הפעם השנייה שזכה לראות את הדבר הנפלא הזה, והוא לא יכל להפסיק להסתכל.
ג'ימין היה הדבר הכי חמוד ויפה שיונגי אי פעם ראה.
במלוא מובן המילה.
יונגי קירב את פניו אל הצעיר המובך ונישק אותו בהתרגשות.
YOU ARE READING
הכל בגלל הקורונה! / boy×boy
Humor~ גמור ~ אני תקוע איתו לבד שבועיים, והכל בגלל הקורונה! ____ (boyxboy) תחליטו מה שתחליטו- 16+ _ מקום ראשון ב : yoongi# _ _ מקום ראשון ב: #קורונה _
