כל מה שגרוע בסרטי פרסי ג'קסון

מבנה

אין לי שום בעיה עם כמה שינויים כדי שהסרט יהיה יעיל יותר. אני מבין גם את הצורך להגביל את מספר הסטים כדי להישאר בתקציב. התסריט עושה זאת טוב במקומות מסויימים. אתם חתכתם כבר את האורקל בדלפי, דיוניסוס, החיפוש אחרי פאן, קלאריס - יכולתי להמשיך עוד ועוד - אבל השינויים האלה לא מפריעים לי כל כך כי הם לא משפיעים על לב הסיפור.

אני לא מבין את ההוספה של סצינות וקווי עלילה שלא קשורים בכלל לספר וגורמים לסיפור להיראות כמו עבודה לא הגיונית. הדוגמאות הבולטות ביותר הם:

הפנינים של פרספונה: מכשיר עלילה שהואב אמת נוראי. במקור, פרסי וחבריו צריכים לעבור ברחבי הארץ בגללהוא לא יכול לטוס, כי אם הוא היה זאוס היה מפיל אותו מהשמיים. יש לו מועד סופי - יום אמצע הקיץ. יש לו מוטיבציה כפולה - למצוא את אמא שלו ולמצוא את האדס, שכביכול יש לו את הברק של זאוס. יש לו מטרה: לוס אנג'לס. זה נותן לו סיבה מספקת להגיע לשאול בלי ללצאת למסע שטחי אחרי פנינים שאין להן שום בסיס במיתולוגיה היוונית. זו הנקודה בה התסריט לוקח פנייה קשה ונהיה מוזר. הסיפור מפסיק להיות של, והמעריצים של הספר התפתלו בכיסאותיהם וידרשו החזר (ה"מ-אני למזלי ראיתי את הסרט באינטרנט, לא שילמתי שום דבר ותודה לאל)

ההידרה. כל הסצינה הזאת הייתה נוראית ולא קשורה לגמרי לסיפור. אני מניח שזה נוסף בגלל שהיה קל יותר ליצור את הסט מליצור את קשת סנט לואיס, או שאתה חושב שההידרה מזוהה יותר מהכימרה. שוב, זה מקום שבו תאבדו את קוראי הספרים בהמונים ללא שום סיבה טובה, אבל אני חושב שהיה אפשר לתקן את זה בקלות. זה יכול להיות גם מקום להכניס את ארס, כפי שציינת שאתה מעוניין בזה (ה"מ- כן לא הבנתי את זה, זה נראה כאילו הם החליטו את סצנת הדיינר ואז הסצנה נחתכה והם המשיכו). כתבתי את הרעיונות שלי לזה בהמשך בביקורת שכתבתי לכל דף (ה"מ-לכל דף? וואו, חתיכת השקעה).

לוק: במקור, לוק הוא יריב לאהבתה של אנבת '. הוא מבוגר יותר, עם רמאה טוב, מגניב וחתיך, עם סיפור רקע שחשוב לעלילה. בתסריט, לוק הפך להיות חלאה קטנה זה א) מוציא מה שהיה יכול להיות מקור נהדר למתח רומנטי, ב) הופך את זה למובן מאליו שלוק הוא הנבל, ג) הורס את עלילת הסדרה, בה לוק הופך לארכינמסיס של פרסי ובסופו של דבר הופך לקרונוס, ו- ד) הופך את התסריט בסוף לאנטי-קלימקטי. אני לא חושב שזה רעיון רע לקרב עם לוק בסוף (למרות שאני עדיין חושב שזה לא קרוב להיות מרגש כמו קרב עם ארס). אבל אם יש לך קרב עם לוק, הוא צריך להיות אויב מושך ועוצמתי. מי רוצה לראות את הגיבור שלנו נלחם בשרץ קטן? למה שזה יהיה מרגש?

פרספונה: מדברים על השטן. לא היה לה חלק בסיפור המקורי והוספתה לעלילה אפילו לא הגיונית (ה"מ-בדיוק! זה פאקינג קיץ! למה לעזאזל היא שם בקיץ?). עכשיו בסיום לזה שגרובר נשאר בשאול, אין שום מתח או אמינות. אני ממליץ לכם בחום להחזיר את העלילה המקורית - פרסי מאמין שהאדס מחזיק בברק, והוא מגלה לאורך הדרך שזה לא יכול להיות נכון, מה שמוביל אותם להבנה שארס שיחק בכולם. שוב, הסופתי את ההצעות הספציפיות שלי למטה.

קרונוס: זה די חשוב אם אתה רוצה לשמור על האפשרות לסדרת סרטים. קרונוס הוא הנבל הראשי בסדרה. אחרי שאמרתי את זה, אני יכול לראות הכנה של תסריט שעובד רק עם אזכור חולף של קרונוס, אבל לכל הפחות, זה צריך להיות ארס שמתמרן את לוק, וצריכה להיות  מוצגת שאלה כלשהי בסוף הספר: למה שארס יעשה זה? האם הוא עבד לבד? זה לפחות ישאיר קצת פתיחה להציג את קרונוס בהמשך (ה"מ-אבל לא, הוא פשוט מופיע בסרט השני בלי שום הסבר).

המאבק עם ארס: בכנות, זו הסצנה הטובה והקולנועית ביותר בספר. זה פשע להמחוק אותה מהסרט, וארס הוא התפקיד המבוגר הטוב ביותר בסיפור.

הזכרת שעדיין מתקנים את התסריט בשביל היגיון ומוטיבציה, ואני יכול להבין למה. העלילה נקטעה כל כך ביסודיות שהיא כבר לא מחזיקה ביחד. אני חושב שאפשר לתקן את זה בלי לשנות באופן קיצוני את מבנה הסצנות שפתיחתם, אבל נדרש לזה כתיבה טובה יותר של מישהו שמבין את הסיפור, מה שמביא אותי לנקודה האחרונה:

*****************

ופה אנחנו עוצרים לעכשיו. מוזמנים להעיר על טעויות.

אני מאוד ממליצה לראות את הסרט למעלה בו ריק ריירדן מדבר על דמיון הקוראים ועל הסרט. הוא גם דיבר טיפה סוף את משפחת קיין, ולדעתי זה יתרגם הרבה יותר טוב לסרט מפרסי ג'קסון. אני חושבת יהיה יותר פשוט לעשות את זה. אבל נראה שלריק נמאס מהוליווד בזמן הקרוב.

ה"מ-הערת המתרגמת