כל מה שגרוע בסרטי פרסי ג'קסון

הכתיבה

הדיאלוג צריך לזהור פשוט. אני רוצה לראות את זה חדש ומקורי ומצחיק.
כרגע יש כמה שורות טובות, אבל רוב הזמן הדיאולוגים שטוחים, עייפים ומתים. זה בהחלט לא מצחיק.
אני לא מצפה שיעתיקו שורה-שורה מהספר, אבל יהיה נחמד אם הם היו מתאימים לחומר המקור לפחות בנימה וברוח.
אחד הדברים שמגדירים את פרסי הוא חוש ההומור שלו. אין לו אחד בתסריט.
כש-XXXX רכש את הספר בפעם הראשה ראשונה, נאמר לי שאחת מהנקודות הטובות המרכזיות שלו הייתה ההומור.
אז למה אנחנו רוצים להסתפק בתסריט שחסר לגמרי מהסימן המסחרי של הסיפור-ההומור?

אין לב או נשמה לסיפור. נראה כי המניע היחיד הוא סקס - האם אנבת 'ופרסי יגמרו ביחד?
זה א) לא מספיק, ו- b) לא עבד כל כך טוב.

פרסי: פרסי צריך לפקפק בעצמו.
הוא מבולבת סביב הנושא של אביו.
הוא מראה טינה כלפי האלים ואביו, אך לבסוף יש פיוס והוא מבין שהוא שונה מלוק - הוא יכול להתעלות על הכעס שלו ולהפוך לגיבור, לקבל את הוריו גם אם הם לא מושלמים.
צריך להיות כאן מסר על מה שנדרש כדי להפוך לגיבור.
יש רק את הרמז הזעיר ביותר לזה בתסריט, וזה לא חזק מספיק.
בחזית הרומנטית, פרסי נמשך לאנבת ', אבל היא גם מאיימת ומרגיזה אותו לפעמים.
הוא לא לגמרי מונע על ידי הורמונים ורוצה להשיג את הילדה, כמו שהוא בתסריט. הקשר שלהם צריך להיות יותר ניאונס.

אנבת ': אמור להיות לה סיפור רקע שכולל את לוק. היא מסוכסכת עם רגשותיה כלפי פרסי בגלל זה. הרומן שלהם בתסריט ברור מדי, מהיר מדי ולא מספיק מעניין.
איפה המתח, הספק, הקונפליקט? ובמונחים של עלילת הסדרה, הזוגיות שלהם בסרט הראשון משליך לפח פיתוח של ארבעה ספרים נוספים.
זה יהיה הרבה יותר טוב אם הם יתנשקו בסוף, אבל עדיין לא ברור אם הם באמת ביחד. זה צריך להיות יותר מקניט.

גרובר: גרובר הפך לאידיוט בתסריט.
כל מה שמעניין אותו זה סקס.
יש התייחסות קטנה לרצון שלו 'להרוויח את הקרניים' שלו, אבל זה אף פעם לא מרגיש אמיתי, וגרובר אף פעם לא נראה מודאג מזה.
אם אתה מוציאים את כל העלילה על פאן, בסדר, אבל גרובר צריך שיהיה לו משהו יותר רציני על הקו.
המוניטין שלו למשל וסיפור הרקע שלו, אחרי שנכשל בעבר בתור המגן של לוק ואנבת '. המסע של פרסי הוא הסיכוי שלו לגאול את עצמו.
זה ייקח רק כמה שורות לפתח את זה, אבל זה יהפוך את הדמות ליותר מפשוט הקלה קומית.