𝔅*𝔱𝔠𝔥 | 𝔜𝔬𝔬𝔫𝔰𝔢𝔬𝔨

epilogue

״אתה חושב שיהיה לך פה נוח?״ יונגי שאל בעוד הכניס את הכיסא השחור שקנה לחבר שלו אל תוך הסטודיו החדש שלו שהוקם באחד האזורים האהובים עליו בסיאול, מביט על החלל שכבר החל להתמלא בציוד, תמונות, מכשירים ובתקווה, באנשים שיבואו להתקעקע אצלו בקרוב. הוסוק הנהן, בעוד הוא מיישר את התמונה האחרונה שרצה לתלות על הקיר, והבריש את שיערו אחורה בזמן שהוא מבקש מהאחר לבוא לבדוק אם היא באמת ישרה. זו הייתה נקודת דרך מרגשת, ואין ספק כי הוא לא האמין שיגיע ליום בו הוא יזכה יפתח סטודיו משלו. אחרי שעבד מספר חודשים בסטודיו של החבר שלו, בתור מקעקע בפני עצמו וגם בתור עוזרו של יונגי כאשר הוא היה זקוק לסיוע בציור קעקועים גדולים יותר- הוא סוף סוף הרוויח מספיק כסף שיסייע לו בפתיחת המקום. התקופה בה הם עבדו יחד הייתה תקופה מרגשת ששניהם למדו אחד על השני המון; אין ספק כי ימים מסוימים היו קלים פחות, ויותר עמוסים מבחינת לקוחות ועצבים שנאגרו בגופיהם אחרי יום עבודה קשה, או סתם בגלל משהו שקרה במהלכו. הם השתדלו תמיד לחזור הביתה בהרגשה טובה, ולרוב, כאשר הוסוק החליט כי ישן אצל הבוגר ממנו; הם לא יכלו לסיים את היום בלי לדבר על הנושאים הכי עמוקים ולסדר לגמרי את הבעיה שישבה להם על הלב. מערכת היחסים שלהם בהתחלה, שהייתה בנויה על דברים שטחיים ובעיקר, מין, הפכה למערכת יחסים אמיתית ופתוחה שפורחת מיום ליום, למרות הקשיים. התפתח בין שניהם אמון מסוים שחיכו לו כבר מאז הפעם האחרונה שמערכות היחסים שלהם נהרסו לגמרי; זה היה קשה, ואין ספק כי כל יום הציג אתגר חדש שאילץ אותם להתגבר על הדברים הקשים שחוו בעבר, אך הם למדו המון, על החיים, וגם אחד על השני.

הקרבה שלהם הפכה אמיתית, וכל רגע בניהם הרגיש מיוחד, לא משנה כמה פעמים זה קרה. יונגי היה נרגש להראות את הוסוק להוריו בכל שיחת וידיאו, וברגע בו הם נפגשו באחת המסעדות האהובות על אימא של הבוגר בסיאול- יונגי הפך פתאום לאיש הכי גאה, תומך ואוהב שהוסוק אי פעם ראה. הוא שיבח אותו מול הוריו, פיאר אותו ורק ציין כמה כל דבר בו טוב; ממש דיבר כמו בחורה צעירה ומאוהבת שמדברת עם חברותיה על אותו אחד אותו היא אוהבת. זו הייתה כמו מערכת יחסים ראשונה, בו שניהם למדו איך זה לאהוב ולהיות נאהב על ידי מישהו אחר. שניהם למדו אחד לסמוך אחד על השני ואיך לדבר ולהתנהג בצורה הכי נכונה שיש. הם למדו שלכל אחד מגיע זמן לעצמו, אך שלפעמים, בגלל העבודה הקשה שלהם, אפשר לקחת ערב לעצמם, אפילו אם רק יראו טלוויזיה יחד. זה היה שונה. זה היה שונה ממערכת היחסים שניהלו בהתחלה, בה כל הדרישות שלהם אחד מהשני היו כלום מלבד סקס טוב. אין ספק שזה לא הלך לשום מקום, אך זה יותר אמיתי, מתחשב ופחות חסר משמעות.

״תודה שעזרת לי,״ הוסוק אמר בעוד הוא משלב את ידיו על צווארו של יונגי באמצע הסטודיו החדש שלו, מחבר את שפתיהם יחד ומקרב את גופו בצורה שגרמה לאחר לאחוז במותניו בעדינות, ולהצמיד אותו לחיקו כמה שיכל. קול הנשימות החלושות שלהם היה הדבר היחיד שנשמע בחדר, בעוד הם לא זזים ושקועים בתוך אותה נשיקה רגועה; ידו של הוסוק ליטפה את שיערו של הבוגר ממנו בזמן שהאחר החליק את מגעו אל הישבן של הברונטי. ״מה אתה עושה,״ הוסוק ניתק את הנשיקה בליווי של צחוק מתגלגל קטן שהיה כמו מוזיקה לאוזניו של יונגי, שרק המשיך לנשק את האחר ולמרות שלא יכל להפסיק לצחוק מהעובדה שידו נמצאת על הישבן שלו, באמצע מקום שהוא לא הבית שלהם. הוא הרגיש מובך, למרות שלא היה אף אחד במקום; אך יונגי שיחרר אותו, גרם לו להרגיש בנוח.

״אתה כן האחד ששווה להתגבר על הפחד בשבילו,״

•••
אני מקווה שהספר יותר מוצלח כרגע מאשר הפעם האחרונה שהוא עלה. זה לא ספר מלא בעלילה, ולכן זה סופו, למרות זאת אני מקווה שאהבתם.

ספר חדש כנראה יעלה בקרוב. ואם יהיה ביקוש. אעלה פרק בונוס (סמאט) לספר הזה.