SHARING A BUNK BED || larry au

פרק 1

אוקי אז....
רק מזהירה שזה הספר הראשון שלי אז תתכוננו...

הינה הפרק הראשון
מקווה שתאהבו אותו ואת הספר❤
___________________________________

נ.מ. הארי

אתמול היה יום הלימודים האחרון לשנה זאת.

אני כל שנה בחופש הגדול סתם מבלה על חברים, אבל השנה אמא שלי התעקשה שאני אלך למחנה קיץ כי 'זה יעזור לי להכיר חברים חדשים ובלה בלה בלה', אני אישית חושב שיש לי מספיק חברים.

יש לי את נייל וליאם הם היו החברים הכי טובים שלי כבר מכיתה ג.

אני גם לא רציתי ללכת למחנה כי הם לא יכולים לבוא איתי, ליאם טס לצרפת ונייל עובד כל החופש כי הוא חוסך למכונית, עכשיו שהוא סוף סוף השיג את הרישיון שלו.

התעוררתי מהשעון המעורר בשעה 8:15 והייתי די שמח כי אני בדרך כלל מתעורר ב6 בגלל הבית ספר. לקח לי זמן להבין איזה יום היום ולמה אני רק עכשיו קם. אבל אז נזכרתי, היום יום שלישי ואני צריך להתארגן כי אני הולך למחנה.

קמתי מהמיטה שלי ושמתי חולצה לבנה וסקיני ג'ינס שחור, סירקתי את השיער המתולתל שלי ומיד אחרי התחרטתי על זה כי הוא התנפח והיה נראה נוראי אז החלטתי לעשות מקלחת קצרה.

אחרי שיצאתי מהמקלחת התלבשתי בחזרה והלכתי למטבח לאכול ארוחת בוקר, בכל צעד שעשיתי הרחתי את הריח המתוק של פאנקייקים מתגבר עד שהגעתי למטבח וראיתי הר של פאנקייקים על השולחן, לא חשבתי שהייתי כל כך רעב אבל איכשהו אכלתי חמשה פאנקייקים עם סירופ מייפל וחמאה.

השעה הייתה כבר 9:30 ואני הייתי צריך ללכת לתחנת האוטובוס כדי שלא אאחר.

אמרתי ביי לאמא שלי ולאחותי ג'מה, לקחתי את המזוודה והתיק שלי מהחדר ויצאתי לתחנת אוטובוס.
היה לי משעמם כשחיכיתי לאוטובוס אז התכתבתי עם ליאם

אני: וואי ליאם יש לידי ילד מזה חתיך אתה לא מבין

פיינו: תפסיק להיות כזה מוזר סטיילס

אני: אני לא מוזר אני פשוט יודע איך להעריך אנשים יפים ;)

אני: אז איך הייתה הטיסה?

פיינו: סבבה אני רוב הזמן ישנתי

אני: 10 ישנת?! וואו אני רואה שהחופשה שלך כבר התחילה הא?

פיינו: 13 שעות יותר נכון ואני אמרתי רוב הזמן לא כל הזמן גם ראיתי סרטים וזה

אני: טוב חח האוטובוס הגיע אז אני אדבר איתך כשאני אגיע למחנה

פיינו: קיי ביי

שמתי את הטלפון בכיס ועליתי לאוטובוס.

התיישבתי בכיסא יחסית באמצע האוטובוס כדי שלא יהיה לי בחילה, לא התיישב לידי אף אחד אבל לא היה לי אכפת כי ככה אני יאכל להמשיך לישון בלי שיפריעו לי.

כל הנסיעה הייתה ילדה שהסתכלה עלי ולא הבנתי למה כי אני לא הכרתי אותה אבל היא נראתה לי מוכרת ואז נזכרתי מאיפה, אני ראיתי אותה באינסטגרם כמה פעמים.

קוראים לה אלינור או משהו כזה, אני די בטוח שהשם שלה מתחיל באלף, אני לא זוכר אבל זה גם לא משנה. עשיתי לה היי והיא הסתכלה עלי עם חיוך פלרטטני ואחר כך היא עשתה את הפרצוף הזה של דבי ריין( ה.כ. כמו בסרטון הזה).

הנסיעה הייתה שעתיים אז הגענו למחנה בשעה 12 אחר הצהריים.

המחנה היה הרבה יותר גדול ממה שדמיינתי בכניסה היה שער גדול שמאחוריו היה מין מתחם כזה עם הרבה בקתות, באמצע היה מקום להדליק מדורה ומסביבה היו מלא ספסלים.

אחרי כמה זמן שפשוט הסתכלתי על האזור שמעתי ברמקולים שמסתבר שיש להם, מישהו אומר "אם הגעתם עכשיו ואתם לא יודעים איפה החדר שלכם תבואו לחדר האוכל, זו הבקתה הלבנה הכי הגדולה בצד שמאל לקניסה של המחנה. " ובגלל שלא ידעתי איפה איפה ומה המספר של החדר שלי, הלכתי לשם.