My new life

Part 13

*נקודת מבט של בריאן*

*בריאן* שמעתי את סטייסי אומרת
*שנייה אני בא* אמרתי לה
*קלואי אני... קלואי?* שמעתי את עצמי אומר.
בטח היא ניתקה שהיא שמעה את סטייסי, איך
היא תמיד באה כשאני מדבר עם קלואי איך??
הלכתי. אל סטייסי בלי רצון ללכת אליה ורציתי לדעת למה היא באה?
*מה קרה* שאלתי אותה
*אמרת שנלך היום לאנשהו ולא באת בסוף*
היא אמרה ואז נזכרתי בשיחה שלי עם מייק *אהה נכון. מצטער שכחתי מזה* ולא באמת הצטערתי שלא באתי
*טוב לא נורא נלך מחר לאנשהו* היא אמרה והנהנתי.
*טוב ביי* היא אמרה ונישקה אותי והלכה.

לא רציתי. לנשק אותה בכלל. אני לא זוכר למה נהייתי חבר שלה בכלל, אני כבר לא אוהב אותה אני אפילו לא זוכר שאהבתי אותה עכשיו שאני חושב על זה.
הלכתי לישון ולא הפסקתי לחשוב על קלואי. אני לא יודע מה יש לי איתה.
אולי אני מחבב אותה?
אולי אני בכלל מאוהב בה??
אני לא יכול לאהוב אותה, היא חברה של מייק ואולי היא לא באמת אוהבת אותו או שהוא לא אוהב אותה?
אני בטח סתם מדמיין הרי אם היא לא הייתה חולה היא ומייק היו עדין בטיול איפשהו ואני הייתי עם סטייסי. הלכתי לישון עם מלא שאלות בראש.

בבוקר שמעתי את מייק מדבר עם מישהו על איזשהי מסיבה. ניסיתי לשמוע של מי טבל לא הצלחתי, שמעתי את מייק אומר ביי וחזרתי למיטה שלי. שיחקתי את עצמי כאילו קמתי רק עכשיו והלכתי לצחצח שיניים. אחרי שהתלבשתי הלכתי למטבח לאכול ואז מייק התחיל לדבר איתי.
*שומע עוד 4 ימים יש לי יומולדת ואני עושה את זה בבית כי יש פה מספיק מקום לכולם ויש גם בריכה.* הוא אמר
*אמא ואבא מרשים לך?* שאלתי
*הם נוסעים עוד יומיים אז אין לי בעיה לעשות את זה פה* הוא אמר

*איזה מסיבה אתה מתכנן לעשות?* שאלתי
*מסיבה רגילה אתה יודע מוזיקה, ריקודים, אלכוהול נו מסיבה רגילה* הוא אמר וכבר ידעתי שאני לא רוצה להיות פה.
*אז למה אתה אומר לי את זה* שאלתי
*כי אני צריך שתעזור לי לארגן את הכל* הוא אמר.
*מתי אתה מתחיל לארגן את הכל?* שאלתי
*ישר שאמא ואבא נ.סעים* הוא אמר והסכמתי. חבל שהוא לא רצה להתחיל את זה היום, ככה הייתי מתחמק מהפגישה שלי עם סטייסי.

אחרי כמה דקות מייק הלך לבית ספר ואני נשארתי לסיים לאכול. הסתכלתי בשעון וראיתי שכבר שבע וחצי ויצאתי לבצפר.
בדרך ראיתי את קלואי, היא הייתה כל כל יפה.
מה אני אומר, היא חברה של מייק!
ראיתי אותה עם שקית זבל והיא לא הצליחה לסחוב אותה אז הלכתי לעזור לה.

*נקודת מבט של קלואי*

קמתי בבוקר, התקלחתי, צחצחתי שיניים, התלבשתי והלכתי לאכול.
שתיתי שוקו עם עוגיות ובאתי לצאת מהבית.
ואז נזכרתי שאחותי אמרה לי לזרוק זבל אז לקחתי אותו וחשבתי שהוא קל אבל טעיתי.
גררתי אותו והוצאתי אותו מהבית ונעלתי אצ הדלת. ניסיתי לגרור אותו בחוץ אבל לא ממש הצלחתי. פתאום ראיתי את בריאן בא לעברי, הוא שאל אם אני צריכה עזרה ואמרתי שכן.
הוא הלך איתי עד לפח זבל וזרק את השקית לפח בקלות. המשכנו ללכת וזכרתי שלא הודתי לא.

אמרתי לו תודה והוא אמר שאין על מה וחייך. אני חולה על החיוך שלו יש לו שיניים מבריקות וגומות וזה כלכך יפה עליו!!!!
המשכנו ללכת והוא שאל אותי למה באתי היום בכל זאת הרי אמרתי לו שאני לא אבוא.
אמרתי לו שקמתי עם הרגשה טובה ובלי בחילות אז החלטתי לבוא וגם לא היה לי כל כך הרבה מה לעשות בבית לבד.
הוא הנהנן והמשכנו ללכת.
*איך היה עם סטייסי אתמול* שמעתי את עצמי אומרת. הוא היה נראה מובך אבל ענה
*בסוף לא יצאנו אתמול, לא היה לי כלכך חשק* הוא אמר ושמחתי שהם לא יצאו.

נכנסנו לבצפר ואמרתי לו שימשיך לכתה כי אני צריכה להוציא משהו מהלוקר והוא הנהן והלך.
הוצאתי מהלוקר את הספרים ונעלתי. ראיתי את אמילי נכנסת והלכתי אליה.
*למה הלכת אתמול?* היא שאלה ונזכרתי שלא הודעתי לה שלא הרגשתי טוב.
*שכחתי להגיד לה אבל לא הרגשתי כלכך טוב והייתי חייבת ללכת הבייתה.
*פעם הבאה שאת לא אומרת לי כלום אני
הורגת אותך* היא אמרה וצחקנו.

נכנסנו לכתה וחיכינו למורה, פתאום המנהלת נכנסה והודיעה שהיום לא יהיו לימודים ואנחנו יכולים להשתחרר הבייתה.
*ישששש* כל הכתה צרחה וכולם יצאו
הלכתי עם וקלואי ללוקר להכניס את הספרים שהוצאתי חזרה ללוקר. סיימתי להכניס ויצאנו יחד. אמרנו ביי אחת לשנייה ועל אחת הלכה מהדרך שלה לבית שלה.
בדרך ראיתי את בריאן וסטייסי הולכים יד ביד ולא יכולתי להגיד שלא כאב לי לראות אותם ביחד. זה ממש כאב לי.

העדפתי לא להסתכל עליהם והלכתי במהירות
וכשלא שמתי לב היתה אבן גדולה לידי ונפלתי על הרגל שלי והרגשתי את הרגל מתעקמת.
*אחח* צעקתי מכאבים והתחלתי ללבכות, ראיתי את בריאן בא אליי וסטייסי אחריו בלי רצון לבוא. הוא שאל אם אני בסדר ולא רציתי להפריע להם אז אמרתי שכן. הוא שאל אותי שוב ואמרתי לו שוב שכן.
*תעמדי על הרגל* הוא אמר ולא הצלחתי לעמוד עליה.
*אייי* שמעתי את עצמי אומרת והוא בא אליי והרים אותי.
*בריאן מה אתה עושה* שאלתי אותו
*לוקח אותך לבית חולים, זה חמור, יכול להיות שיש לך שבר* והנהנתי.

בית החולים היה ממש קרוב והגענו במהירות
ואמרנו לרופאה שנפלתי ואני לא יכולה לדרוך על הרגל. הרופא אמר לבריאן שיחכה בחוץ עם סטייסי והוא כבר יגיד מה שלום הרגל לי.
הרופא בדק את הרגל וכל פעם שהוא והזיז לי אצ הרגל כאב לי יותר. טוב נעשה לך צילום ברגל הוא אמר ויצא. בריאן נכנס ושאל מה קרה ואמרתי לו שעושים לי צילום ושאלתי אותו אם הוא יכול להודיע להורים שלי איפה אני והוא הנהן ויצא. כשבריאן יצא נזכרתי מתי בפעם האחרונה עשיתי צילום...

רק שתדעו שהתבלבלתי ואין לקלואי אחות פשוט אני רושמת עוד סיפור וזה התבלבל לי
אז תחשיבו את האחות כעוזרת בית.

סורי שזה קצר

תגיבווווו