My new life

Part 20

~נקודת מבט של מייק~

ראיתי אותה נכנסת עם בריאן לכתה

מה נראה לה שהיא עושה?

היא חושבת שהוא מעוניין בה??

גם אם הוא כן אני אגרום לכך שהוא לא.

שלחתי לה הודעה וכדאי לה לבוא.

*נקודת מבט של קלואי*

לא ידעתי מה לעשות. ההודעה הייתה

מודגשת. ״כדאי לך״ לבוא.

הוא הדגיש את הכדאי לך.

ידעתי שאין לי ברירה. אבל איך אני אלך אליו

אם אני לא מצליחה ללכת לבד ובריאן יושב

לא רחוק ממני.

בסוף השיעור יצאתי מהכתה ובריאן בא

אליי כדי לעזור לי ללכת. הוא כזה חמוד!

*צריכה עזרה?* הוא שאל וחייך את החיוך

המושלם הזה עם הגומה.

* תמיד* עניתי וחייכתי עד ששמתי לב

שמייק מסתכל עליי במבט רצחני.

* טוב אני אלך עם אמילי ללוקר כי היא

אמרה שהיא צריכה עזרה במשהו* שיקרתי.

אני שונאת לשקר לו.

*טוב ביי* הוא אמר והלך

הלכתי לשער וראיתי את מייק עם סטייסי.

הם אכלו אחד את השניה.

*ביי בייב* הוא אמר והיא הלכה כמו כלבה

שלו.* אז החלטת לבוא* הוא אמר

* יש לי ברירה?* שאלתי

*רק רציתי להגיד לך שנשאר שבוע עד

ליומולדת שלי* הוא אמר ולא הבנתי מה

הוא מנסה להגיד

*מה אני אמורה לעשות עם המידע הזה?.*

שאלתי אותו

*את תהיי הבת זוג שלי, כדאי לך להיות

יפה* הוא אמר והלך

הוא כזה מעצבן!!!!!

ראיתי את אמילי והלכתי אליה. יותר

נכון ניסיתי. *היי אמילי* צעקתי לה לפני

שהיא תלך

* היי* היא אמרה ובאה לעזור לי

*איך הולך עם מייק?* היא שאלה ולא רציתי

שהיא תחשוד אז אמרתי לה שהוא הזמין

אותי להיות הבת זוג שלו ביומולדת שלו.

*אווו הוא כזה חמוד* הוא אמרה ואני

מילמלתי כן בטח.

*רוצה לבוא איתי היום להוריד רת הגבס?*

שאלתי והיא הנהנה וחיבקה אותי.

*וואו השבוע עבר כל כך מהר* היא אמרה

וחייכנו.

הגעתי הביתה ואמא שלי היתה עם פרצוף

עצוב

* מה קרה?* שאלתי אותה

*אני לא אוכל לבוא איתך להוריד את הגבס

וגם אבא שלך לא* היא אמרה

*זה בסדר, אמילי באה איתי* אמרתי

* אני כל כך מצטערת* היא אמרה וחיבקתי

אותה. אומנם זה קמת כאב לי שהיא לא באה

אבל אני יודעת שהיא ממש מבואסת מזה.

ירדתי במדרגות ואמילי חיכתה לי בסלון.

* היי. תןדה שאת באה איתי* אמרתי לה

ויצאנו .

*אני אסיע אתכן לשם * אמא שלי אמרה

והסכמתי. בדרך למכונית ראינו את בריאן

ואמא שלי כמובן הכריחה אותו לבוא איתנו

* בריאן, אתה רוצה לבוא איתנו להוריד

את הגבס?* אמא שלי שאלה

* כן בטח* הוא אמר ונכנס איתנו למכונית.

הנסיעה לא היתה ארוכה אבל היא היתה

שקטה. ירדנו מהמכונית ובריאן עזר לי

לרדת. הוא כזה חמווודדד!!!

נכנסתי לחדר שהייתי בו פעם אחרונה שהייתי

פה והייתי עם אותו רופא

*אני רואה שהוא לא עוזב אותך אה?* הרופא

אמר ובריאן היה נבוך

*אממ... כן* הוא אמר בשקט

*טןב קדימה בואי נתחיל בטיפול* הרופא

אמר ונכנס.

*נקודת מבט של בריאן*

ידעתי שהיום קלואי הולכת להוריד רת הגבס

אבל לא רציתי שהיא תרגיש לא בנוח

אז לא שאלתי אותה אם אפשר לבוא.

אחרי בלימודים הסתובבתי ברחוב וראיתי את

אמא של קלואי היא שאלה אותי אם אני רוצה

לבוא איתן ולא חשבתי פעמים ואמרתי כן.

עזרתי לה לרדת המכונית ונכנסנו לבית

החולים.היא נכנסה לחדר והטיפול שלה

התחיל. הייתי לחוץ, אני לא יודע למה אבל

כל פעם שהיא צריכה לעבור משהו. אני

דואג לה.

אני לא יודע מה יש לי עם הילדה הזאת

אני לא מרגיש ככה כלפי כולן

לא הרגשתי ככה כלפי סטייסי אפילו.

יכול להיות שאני מתאהב בה??....