Part 23

58 9 0
                                    

*נקודת מבט של בריאן*

נדהמתי. לא חשבתי שהוא יעשה לה את זה.

היא רק הורידה את הגבס לפני כמה ימים.

לא חשבתי שהוא רוצה. לגרום לה צער שוב.

למרות שהוא כבר בגד בה עם סטייסי. הלכתי

אליה והרמתי אותה מהבריכה. מייק לא היה

שם כשהוצאתי אותה. הוא הלך לשון.

*את בסדר* שאלתי אותה והיא התחילה

לבכות. לא יכולתי לראות אותה ככה.

חיבקתי אותה ולא עניין אותי שהיא הייתה

רטובה בכלל. רק רציתי שהיא תהיה קרובה

אליי. *אני..... אני בסדר, כדאי שאני אלך

הביתה עכשיו* היא אמרה והסתובבה

*מה... נראה לך שאני אתן לך ללכת ככה

רטובה הביתה?* שאלתי וראיתי שיצא לה

חיוך קטן שהיא רצתה להסתיר.

*אתה לא חייב לעשות בשבילי כלום* היא

אמרה והסתכלה על הרצפה.

*אני לא חייב! אני רוצה!* אמרתי והיא כבר

הוציאה חיוך ולא ניסתה להסתיר אותו.


לקחתי אותה לבית ועלינו לחדר שלי. פתחתי

את הדלת וראינו שתי אנשים באמצע העניינים

שלהם...... שתינו פרצנו בצחוק והם יצאו

מהחדר עם השמיכה שלי. אני לא הולך לשים

את השמיכה הזאת שוב!!! אמרתי לעצמי


היא נכנסה לחדר שלי ועמדה. היא לא זזה

מהמקום שלה. היא כנראה לא רצתה להרטיב

לי את המיטה או כל משהו אחר.

*את יכולה לשבת* אמרתי וחייכתי אליה

*זה בסדר אני מעדיפה לעמוד* היא אמרה

וכמובן שלא הסכמתי לה.


*נקודת מבט של קלואי*

עמדתי ליד מייק ובלי ששמתי לב הוא דחף

אותי לבריכה שלהם. ראיתי שהוא יורד

מהמעקה של הבריכה. ידעתי שהוא לא

יעזור לי לצאת משם. הןא הרי אמר שזה

לא יעבור לי בשתיקה שהייתי עם בריאן.


בריאן בא ועזר לי לצאת. הוא כל כך חמוד!!

אמרתי לו שאני אלך הביתה אבל הוא לא נתן

לי ללכת רטובה הביתה. עלינו לחדר שלו

וראינו שתי אנשים באמצע העניינים שלהם...

שתינו פרצנו בצחוק והם יצאו במבוכה.

עמדתי ולא ישבתי כי לא רציתי להרטיב לו

את הדברים בחדר. הוא אמר שאני יכולה

לשבת אבל סירבתי.


*את יודעת שבסוף את תשבי נכון?* הוא

אמר והוצאתי חיוך וישבתי בסוף. הוא הוציא

סוודר שהיה גדול עליי בכמה מידות ושם

אותו עלי. *תודה* אמרתי בביישנות.

* אין בעד מה* הוא אמר וחייכנו. פתאום

מייק פתח את הדלת והתנשף בכבדות.

*קלואי... חיפשתי אותך אפשר לדבר?* הוא

שאל והיה לן מבט מוזר כזה. לא עניתי לו

*לא נראה לי שהיא רוצה כלכך* בריאן אמר

בשמי. מייק סובב את המבט אליי ושאל שוב.

*אפשר?* מייק שאל והיה לו מבט מאיים.

*כ....כן* אמרתי בשקט ובריאן יצא מהחדר.


הוא תפס לי בידיים ואמר לי להגיד לבריאן

שסלחתי לו ושהוא עשה את זה כי שון והוא

התערבו על משהו ואם הוא מפסיד הוא

צריך לעשות את זה. הנהנתי והוא יצא מהחדר

*נוווו מה הוא אמר?* בריאן נכנס ושאל

*סלחתי לו..* אמרתי מובכת


*אההה....... באמת?*הוא שאל והוא היה

נראה עצוב ומבולבל ומיד שינה מבט.

*הוא הסביר לך למה הוא עשה את זה?*

הוא שאל ועניתי לו.

*הוא עשה את זה כי הוא ושון התערבו והוא

הפסיד אז הוא היה צריך לעשות את זה*


הוא הנהן ויצא מהחדר. אוווח אני שונאת

לשקר לו. אני שונאת את זה....

My new lifeWhere stories live. Discover now