"לואי טומלינסון, האיש המרושע ביותר בממלכה הזו, זה שיכול להרוג אריה בידיו החשופות! האדם הקטלני והמבוקש ביותר בכל הממלכה הזו, יושב כאן ולוגם יין זול ומשחק שחמט לבדו ביום הולדתו העשרים וחמש! כמה נפלא!" זאין, הנסיך, אמר לחברו הטוב ביותר.
לואי הניד בראשו.
"אני לא לבד, יש לי אותך. פלוס, מה יותר טוב מלשחק שחמט בלי מתחרה? ללא הפחד להפסיד." לואי הגן על עצמו.
זאין נחר, יושב לצידו.
"אני הולך להיות מלך בעוד שלושה חודשים, ואז מה? מי יבוא למסיבת הרחמים שלך, אתה פראייר."
"אני אמצא מחליף." לואי אומר, מנפנף אותו ומעביר את החייל על לוחו.
"אני הולך למצוא לך בן זוג ונהיה בחתונות שלנו יחד בעוד שלושה חודשים בדיוק." זאין אומר, מטה את השולחן עליו היה לוח השחמט, הורס את המשחק של לואי.
"דבר בשם עצמך. כולם בממלכה המזוינת הזו פרחחים כפויי טובה. אני מקווה שהאלים יעזרו לך למצוא מישהו שאני יכול לאהוב." לואי אומר, מרוגז.
"צריך להיות מישהו. אם לא בממלכה הזו אז באחרת. אבל אתה מחתן את עצמך לצידי."
-
"הארי! תשייף, תעמיס, תכה! תמשיך בעבודה." לוקאס הכריז, גורם להארי להשאיר את הרומן בצד ולהיאנח.
הארי לקח את החרב לשיוף מהאיש והחל לעבוד עליה.
"הארי מתי אתה תאפה פעם נוספת?" ארס, בנו בן הארבע של לוקאס נדנד.
"כשאתה תלמד איך להפסיק להיות פרחח." הארי אמר והביט בו.
"אבא! הארי קרא לי פרחח!" הוא צעק.
"ובכן אתה כן, עכשיו תשתוק." לוקאס השיב.
הארי גיחך כשארס הזעיף פנים.
"אני אעשה זאת." אמר הארי והתרכז בעבודה שלפניו.
כן!" ארס אמר, ידיו באוויר ואז ברח.
הארי יצא מול לוקאס, ומן הסתם מול כל הממלכה, כשהיה בן תשע-עשרה. ככה שאנשים לא שופטים אותו על האפייה.
אנשים לא חשבו שהיציאה מהארון של הארי היא ביג דיל בגלל שיצא ישר אחרי לואי טומלינסון, כל הטובים שלא מסוגלים לעשות משהו רע ויש להם את הידע של קודש. אמרו שלא תהיה לו בעיה לצאת עם גבר או אישה.
הארי בז לו.
כן, הוא קנה את החרב הראשונה של הארי, אבל אנשים נתנו לו יותר מדי קרדיט, לכל מקום שהלך הוא היה הדיבור של כולם.
מתי אנשים יבינו שיש דברים טובים יותר לדבר עליהם מאשר לדבר רק עליו? הוא יכל להמר שהוא פרחח מפונק שחי מאחורי שעריו של הארמון.
"הארי, הנסיך זאין מקיים נשף ריקודים מחר בערב!" לוקאס נכנס כשהקסדה שלו נופלת מעל ראשו.
"מה אני אמור לעשות?" הארי אמר, מכה עכשיו על המתכת.
"זה אומר שלכולם יש זכות להגיע, נשים, גברים, צריך להשתתף בזה." לוקאס אומר, מרים את גבותיו.
"ובכן אני גורם לעצמי לא להיות זכאי לזה. אתה לא יכול לתת לי יום חופש בלי שאצטרך ללכת לנשף המתועב הזה."
"לא."
"אתה יכול לפחות לחשוב על זה?"
"לא. תלך לנשף או תשב כאן ותשייף שש חרבות." לוקאס אומר משלב את זרועותיו.
"אשאר לשיוף שש חרבות." הארי אמר וחזר להכות את החרב.
"שמעתי על איזה נשף!" ארס פרץ פנימה.
הארי גנח.
"הארי אתה בא איתי." ארס אמר, מחפש את רגלו של הארי.
"הארי בחרתי עבורך את החליפה, ארס ולוקאס-" ג'ני, אשתו של לוקאס נכנסה פנימה.
"למה כולם רוצים ללכת לנשף הארור הזה?!" הארי אמר, ממש מעוצבן.
כולם הסתכלו עליו.
המבט של לוקאס היה 'כדאי לך ללכת או שזה יהיה אכזרי'. ג'ני אמרה 'בחרתי את החליפות ואתה צריך ללכת עליהן'. ולארס היה מבט מתחנן כזה, כשעיניו גדולות.
"בסדר בסדר תני לי את אלו, אני אגהץ אותן." הארי אמר, הולך לעבר ג'ני, לוקח את החליפות.
"יאי!"
'אני הולך להצטער על זה.' הארי חשב.
YOU ARE READING
The Bounty Hunter » LS
Romance[הושלם] ״לא אכפת לי אם אתה חושב שאני מטומטם. אני מאוהב בך ואתה לא הולך להיפטר ממני בזמן הקרוב.״ פאנפיק מתורגם @jealouslouis_ תחילת פרסום: 2.10.20 סיום פרסום: 19.11.20
