"בו." לואי לחש ברכות באוזנו של הארי.
הארי קפץ, זכוכית המגדלת שלו נופלת לרצפה.
ארס פרץ בצחוק יחד עם לואי והארי הסמיק, פניו בצבע אדום ארגמן.
הארי הניד את ראשו והתכופף להרים את הזכוכית שלו, אך לואי הקדים אותו בזה.
"אני מצטער אהוב." לואי אמר, נותן להארי את הזכוכית.
"זה בסדר גם אם אתה לא מתכוון לזה." אמר הארי וישב שוב על השרפרף שלו.
"מה אתה עושה בכל אופן?" לואי שאל והציץ מעבר כתפו של הארי.
"הוא משעמם ומנסה לשים חרזים על ידית החרב." ארס אמר וחיבק את רגליו של לואי, מנסה להציץ.
לואי הרים אותו, מניח אותו על מותניו ומניח לו להציץ.
"קוראים לזה חרוזים לא חרזים, קודם כל, פרחח, שנית זה פאייטים אז תפסיק לדבר." הארי אמר, הלשון שלו בחוץ כשהניח את אחת הידיות.
"תפסיק להיות מרושע, אתה שמן." ארס אמר, זועף.
"אומר הילד שאוכל עוגה שלמה תוך שעה."
"אוקיי תפסיקו עם זה שניכם, ארס תן לו לעבוד ונלך לעשות משהו אחר." לואי הצטרף לשיחה.
"אתה יכול להראות לי כמה מהמהלכים שלך עם החרב?!" אמר ארס, ידיו הקטנות על לחייו של לואי.
"למה לא?" לואי אמר, פורע את שערו ומוציא אותו החוצה.
הארי נאנח בהקלה והמשיך בעבודתו.
"הארי?!" לוקאס צעק.
הארי נאנח.
"מה?!"
"אני רוצה שתביא כמה פירות ומתכות, נגמרו לנו שניהם."
"בסדר." הארי אמר וקם.
הוא לקח את הכסף מלוקאס ועשה את דרכו החוצה.
בדרכו לשוק הוא ראה את לואי וארס משחקים והוא לא יכול היה שלא לחייך.
הוא יכול לקרוא לארס פרחח, אבל הוא כל כך אהב אותו. הוא היה היחיד שהארי אפה עבורו. ארס היה פשוט מיוחד כל כך, הארי לא מצא מישהו ששווה לאפות עבורו מלבד ארס, הוא היה בטוח שהוא לא ימצא מישהו בקרוב.
"לאן אתה הולך?" לואי שאל והלך לידו עכשיו.
"איפה ארס?" הארי שאל והביט לאחור.
"הוא הלך לשחק עם כמה מחבריו."
"בסדר," הארי אמר והביט קדימה.
"עדיין לא ענית לי, לאן אתה הולך?" לואי שאל שוב.
"לשוק." הארי אמר.
"בסדר."
"לאן אתה הולך?" הארי שאל.
"הולך אתך." לואי אמר בלי לחשוב.
YOU ARE READING
The Bounty Hunter » LS
Romance[הושלם] ״לא אכפת לי אם אתה חושב שאני מטומטם. אני מאוהב בך ואתה לא הולך להיפטר ממני בזמן הקרוב.״ פאנפיק מתורגם @jealouslouis_ תחילת פרסום: 2.10.20 סיום פרסום: 19.11.20
