complcated

פרק 5

פרק 5

מאיה

התעוררתי בסלון, כנראה נרדמתי כאן, אופיר כבר היה ער וישב לצידי שיחק בפלאפון שלו, או הקליד.

"בוקר טוב," הוא אמר בחיוך שהוא ראה שהתעוררתי.

"בוקר טוב גם לך, נרדמתי כאן?" שאלתי.

הוא הניד את ראשו "כן, נרדמת הרבה לפני הסרט הסתיים."

קמתי והתיישבתי על הספה "סורי, לפחות הסרט היה טוב."

"כן, ואחריו ראיתי עוד אחד, אבל אפילו לא זזת."

צחקתי "כן, קשה להעיר אותי שאני נרדמת."

"לפחות את קמה מוקדם." הוא חייך אליי.

"כן, נכון אני קמה מוקדם, בכלל ישנת?"

"אל תדאגי ישנתי."

קמתי וקיפלתי את השמיכה שהייתה עליי ושאלתי "אם כבר מדברים על זה, מה אתה עושה כאן?"

הוא חייך וקם אחרי "הורים שלי ושלך הם חברים די טובים, והורים שלך די שכנעו את הורים שלי לעבור לגור כאן."

הבטתי בו בחוסר אמון "אתה צוחק עליי, נכון?"

הוא הביט והניד את ראשו.

"זה מעולה! מתי אתם עוברים?"

"עוד חודשיים כנראה, לבנתיים אני נשאר אצלך." הוא קרץ בחיוך.

קפצתי עליו בחיוך "זה נהדר, אני כל כך שמחה, בוא נטייל יחד נראה את הסביבה, זה יהיה מעולה, אני פשוט ככל מאושרת כרגע."

הוא טפח על גבי והוריד אותי "זה נהדר והכול, אבל אם לא אכפת לך בואי נאכל משהו, אני רעב."

"בוא נכין משהו לאכול!" הנפתי את ידי והכרזתי ברחבי הבית.

יום אחרון של חופש.

מאיה

אופיר נכנס לחדר שלי "היי," הוא אמר.

"הכנת כבר את הכול למחר?" שאלתי אותו אך לא הסתובבתי אליו, היו כמה דברים שהייתי צריכה להכניס לתיק שלי.

הוא חייך אליי "כן, זה היה חופש נפלא להיות כאן."

חייכתי אליו "כן, זה היה נהדר שאתה גם כאן, לבלות את הזמן הזה איתך היה מדהים."

נופר נכנסה לחדר "לאן אתם הולכים?"

משכתי בכתפיי "לשום מקום יוצא דופן."

מעולה, מה אתם אומרים היום מסיבה?" היא חייכה

חשבתי מעט והנהנתי לבסוף, מה יכול להיות רע "אוקי," והזהרתי אותה "את לא יכולה לשתות, בסדר?"

היא הנידה בראשה בלי לשים לב, אך שאלתי שוב "מבטיחה?"

היא נאנחה והנהנה שוב "אני מבטיחה, בוא נצא."

אני "טוב, בסדר."
~~~~
אוקי, אני מתנצלת מראש על הימים והשעות שאני מעלה, החיים שלי לאחרונה  התהפכו ויש לי המון לחץ.
מקווה שתבינו.
באהבה,
וויט אנג'ל.