פרק 9

108 4 0
                                    


פרק 9

אלון

אחרי סיום הלימודים חזרתי הביתה וחשבתי על משהו בנושא של מאיה.

המורה שלנו לספרות התקשרה אליי, היא הודיעה לי בקצרה על זה שיש עבודת הגשה לשבוע הבא בנושא "שבעת פלאי תבל" ושאלה עם מי אני מעוניין לעבוד.

התשובה הברורה הייתה מאיה, זו דרך מעולה להתקרב אליה ולזכות בהתערבות שלי.

אבל כמובן שמאיה לא האמינה לי, מה בכלל ציפיתי?

אבל זה יהיה נחמד לראות את הפנים שלה שהיא תבין שאמרתי את האמת.

מאיה

כשהגעתי לכיתה כולם דיברו על העבודות הגשה שהיינו צריכים להגיש שבוע מהיום, אלון באמת לא שיקר לי, לעזאזל!

התיישבתי שוב ליד אלון, זה הפך להיות המקום הקבוע שלי לצערי.

המורה נעמה "דיברתי עם חלקם אתמול וביקשתי להודיע לכולם, כך שהחדשות שאני אומרת כרגע לא יהיו חדשים לאף אחד מכם, חילקתי אתכם לזוגות, היא תלתה רשימה על הלוח, בנוסף הבאתי לכם דפים עם נוקדות שיעזרו לכם לסכם ולכתוב את העבודה." היא ביקשה מכמה תלמידים לחלק. "יש לכם שבוע, תתחילו לעבוד עליה בזמן הקרוב, בנוסף הזוגות שרשמתי איתם תגישו ואני לא מחליפה, אל תתעסקו בזה אלא בסיום העבודה במהירות."

כשבדקתי, הייתי הבת זוג של אלון בעבודה הזו, זה הרגיז אותי במיוחד אבל לא הייתה לי שום ברירה אחרת.

הבטתי בו בזמן שהוא חייך חיוך זחוח "נתראה בשש אצלי." אמרתי ועזבתי את הכיתה.

*

לא ידעתי למה שנאתי את אלון ובאותו זמן גם לא, לא יכולתי להסביר את זה.

אחרי שהסתיים היום חזרתי הביתה.

בדיוק בשעה שש הוא היה אצלי, האמת הייתי בטוחה שהוא יאחר אבל הוא הגיע בדיוק של שניות זה מדהים, פתחתי את הדלת וצחקתי.

אלון עמד ושאל "על מה את צוחקת?"

הנדתי את ראשי והשבתי "על שום דבר."

אלון לא וויתר ועמד וחיכה לתשובה.

נאנחתי והשבתי "הייתי בטוחה שתאחר, והגעת בדיוק של שניות."

אלון הרים גבה "זה מפתיע אותך?"

הנהנתי בכנות "אתה לא נראה אחד כזה."

אלון השיב ונכנס פנימה "אחד כזה שמדיוק? מי אמר שיש לאישיות שלי רק צד אחד, יש לי כמה צדדים."

החלטתי לשחק את המשחק והושטתי את ידי קדימה ללחיצה "נעים מאוד."

אלון לחץ את ידי ואמר "גם לי, נקווה שגם אני אכיר עוד צדדים שלך."

נתתי לו תשובה לא מחייבת והזמנתי אותו פנימה.

הוא נכנס והובלתי אותו לסלון, הייתה הרגשה מוזרה, קלילה בנינו, בבוקר לא הייתי מסוגלת להביט בו ועכשיו? צחקתי איתו.

אלון התיישב בסלון והלכתי להביא לנו שתייה וחטיפים.

הבאתי הכול במגש שמתי אותו על השולחן. מזגתי לנו לשתות, ולרגע שמעתי את הפלאפון מצלצל, התשומת לב שלי הוסחה, פניתי לאחור והמרפק שלי פנה ודחף את הכוס הישר לאלון, הוא אומנם הצליח להציל את הכוס, אך החולצה שלו נרטבה כליל.

"אני כל כך מצטערת!" זה בהחלט היה נורא, לא ידעתי מה לעשות, חטפתי מפיות מהשולחן והגשתי לו.

אך מנגד פשוט הוריד את החולצה ועמד מולי כך.

לעזאזל לא ציפיתי לזה, הבטתי כמה דקות בהלם מוחלט בו, לאחר שהבנתי מה עשיתי, התנצלתי שוב והסטתי לצד השני.

complcatedWhere stories live. Discover now