הרפתקאות מתוקות

התקווה הטהורה

תקווה.
זאת הדרך.
סוכריה ידעה בדיוק מה עליה לעשות.
היא רוקנה את ראשה מהזיכרונות הנעימים, והחלה לדמיין עתיד טוב יותר.
היא דימיינה את עצמה ביום ההכתרה שלה, מקבלת את כתר היהלומים.
היא דימיינה אותה ואת חבריה שוב יחד, יושבים ומדברים על מיליון נושאים.
היא דימיינה אותה מולכת על קנדילנד באושר ועושר.
הגעגועים החלו לצאת מסיוט, אבל הם היו צריכים עוד דחיפה.
עוד תקווה אחת, מספיק חזקה בכדי להפוך את הגעגועים לטובים.
היא דימיינה את העולם הקסום.
אבל לא כמו שהוא היה, וכמובן שלא איך שהוא עכשיו.
היא דימיינה את העולם הקסום בשלום.
וכך שאבה אליה את הגעגועים ושאר הקסם, בעזרת התקווה החזקה ביותר שיש- התקווה לשלום.
הגעגועים חיזקו את ההילה שזהרה סביבה, והיא הרימה את ידה. כדור של אור טהור התגשם בה.
היא הושיטה את ידה לפנים, וכיוונה את הכדור אל סיוט.
הכדור פגע באזור שבו אמור להיות הלב של סיוט, אבל היה שם רק אבן. המפלצת נעלמה בענן שחור של פחד.
ואז הכל הוצף באור לבן.