שלכת בקיץ (BxB)

19/ האמת כואבת

דנטה חלף עם ידו במעלה בטני בכזו רכות שגרמה לשרירים שלי לרעוד תחת המגע. אבל עם כמה שרציתי להיכנע לאותה תחושה נעימה, עיניי היו דבוקות למאוורר המסתחרר כשכל שיכולתי לחשוב היה שאני האידיוט הגדול ביותר עלי אדמות. 

"הגוף שלך ממשיך לגרום לי לאבד את זה בכל פעם," מלמל דנטה והביט בי מתחת לעיניו הצבועות בשחור, תאווה משתלטת עליהן. נמנעתי כמה שיכולתי לא להעיף בו מבט, יודע שגופו העירום שוכב לצד שלי, מה שהיה גורם לאשמה שבי רק להתרעם.

"לא באתי הנה בשביל זה," אמרתי לעצמי, אבל נראה שבקול מספיק בכדי שהמילים יגיעו אל אוזניו. "באתי בשביל למסור את המכונית ושם זה היה אמור להסתיים."

"אני יודע את זה טוב מאוד," ידו חפנה את לחי כששבה את שפתיי בנשיקה, בדיוק באותה הקלות ששבה את כל גופי כמה דקות לפני כן. "לא יכולתי לשלוט בעצמי."

עצמתי את עיניי באחת, נאנק. זה היה שגוי באין ספור רמות, ובכל זאת נראה שלא הצלחתי לעצור את עצמי גם כן. "זו יכולה להיות הפעם האחרונה שנעשה את זה?" עדיין לא העזתי להביט בפניו.

אחיזתו הרפתה מפניי, ידו עושה דרכה מטה אל פלג גופי התחתון כשתופס במפשעתי בהדיקות. "כמובן שכן," גרגר באוזני. "אבל אתה באמת מעוניין בכך?"

שיניי ננעצו בשפתי התחתונה בניסיון להכיל את הגניחה המתעצמת. "בנוגע לילד הזה שסיפרתי לך עליו," התחלתי. "יש בינינו משהו ואני לא רוצה להרוס את האמון שלי איתו, הוא עבר לא מעט."

דנטה התעלם ממני באדישות, צולל אל תוך שקע צווארי, נושק ברכות. "הוא מנשק אותך טוב כמוני?"

שנאתי להיות בסיטואציות קורעות כאלו. "הוא מנשק בסדר גמור."

הוא טייל בשפתיו עד לבטני, נעצר מכל תנועה מעל לטבור שלי. הוא הרים את עיניו אל שלי, זווית שפתיו מתעקמת לחיוך. "הוא יורד לך טוב כמוני?"

רציתי לעצור בעדו, אבל פשוט לא הצלחתי להביא את עצמי לפעולה.

למזלי, הטלפון הנייד שלי רטט על השידה הקרובה, מציל אותי מהצורך להתמודד עם הסיטואציה. הושטתי את ידי אליו, מיד מרגיש ייסורי מצפון כששמו של סקאר התנוסס על המסך. כשעניתי לשיחה, העפתי מבט לדנטה במטרה לראות אם החיוך עדיין על פניו. "הלו?" שאלתי.

"איפה זה?"

פניי התעקמו. "איפה מה?"

"הכסף שגייסתי בדוכן. איפה הוא?"

שפתיו של דנטה מצאו עצמן על חזי, ואני התאמצתי לדכא את אותה גניחה מאיימת. "אני לא... לא יודע. זה היה בתיק הספורט שלך."

לא הייתי צריך לראות אותו כדי לדעת שרתח מכעס. "אם זה היה בתיק הספורט שלי לא הייתי מתקשר לשאול מן הסתם. אלוהים, ג'יימי. אם לקחת אותו, אתה יכול פשוט, פשוט לספר לי? אני מתחרפן כאן. היו שם בסביבות שלושת אלפים דולר."