מיליון דולר מוּלּיִ

פרק 5- צירוף מקרים או אלוהים?

״אמורי את יכולה בבקשה להביא לי כמה דברים מהסופר?״ אמא ביקשה בזמן שהכנתי קפה במטבח, היה לי חשק לצאת מהבית אחרי אירועי אמש וזה בא לי בול,

״בטח, יש לך רשימה?״ שאלתי בהתעניינות והיא הנהנה והושיטה לי אותה, ״אני אשתה את הקפה ואסע״ אישרתי והיא חייכה, ״תודה ממוש״ היא הודתה לי והפרחתי לה נשיקה,

היא התיישבה מולי והביטה בי מספר רגעים, גיחכתי והבטתי בה בשאלה, מנסה לחשוב מה היא תחקור הפעם, ״איפה הייתם אתמול?״ היא שאלה וצחקקתי, ״ביום הולדת של אלינור מהצבא״ הסברתי והיא הנהנה, ״עם מי?״ היא המשיכה וחייכתי, ״לאן את חותרת מאמו?״ שאלתי בהרמת גבה מחויכת והיא נאנחה בייאוש,

״היו שם חתיכים בשבילך?״ היא שאלה בהתפרצות נואשת וצחקתי בקול, ״האמת שכן, כמה״ אישרתי והיא פקחה את עינייה לרווחה, ״תני שמות!״ היא ביקשה בהתלהבות וחייכתי, שמחתי על השיחה הזו עם אמא שלי, הרבה זמן היא לא התרחשה, ״הכרתי אחד בשם כפיר, בחור מתוק כזה אבל יש עוד אחד שקוראים לו אביהו, הוא פחות מתוק״ הסברתי בגיחוך והיא הרימה גבה,

״אביהו נשמע יותר סקסי״ היא הודתה וצחקתי בקול רם, ״גם לדעתי״ אישרתי והיא חייכה, ״בן כמה הוא?״ היא שאלה בסקרנות, ״עשרים ושלוש״ אמרתי והיא הנהנה, ״בסדר הוא לא מאוד גדול בשבילך״ היא אישרה וחייכתי, ״אמא אנחנו לא נהיה ביחד אל תתלהבי״ ביטלתי את דבריה, ״למה לא? למה ישר את פוסלת? תפסיקי להיות בררנית״ היא ישר התעצבנה ונאנחתי, ״אמא הוא סטוציונר, הוא לא יתקע עליי״ מלמלתי במבוכה ואמא נאנחה,

״ממוש שלי, גם גבר סטוציונר יכול להתאהב ומי שיגיד לך שלא סתם מסבן אותך, הוא בן אדם לכל דבר וכנראה שהוא עדיין לא מצא את האחת הנכונה לו, לא תומכת בגישה הזו וגם לא חושבת שככה צריך להתנהל עם בחורות או בחורים אבל אל תפסלי מישהו מראש בגלל שאת בטוחה שהוא לא ירצה אותך, אל תחליטי לו מה הוא רוצה ממך ואל תורידי לעצמך את הביטחון בגלל ההחלטות שאת מסיקה״ היא הסבירה לי ברצינות והנהנתי כשזה היה נשמע די הגיוני,

״אבל את לא חושבת שזה ממש מיותר להתחיל כזה דבר עם מישהו שרגיל שכל שני וחמישי יש לו אחת אחרת?״ שאלתי במעט חשש מתשובתה, פחדתי שעכשיו היא תפתח סלידה אל אביהו, קיוויתי שביום מן הימים אוכל להביא אותו אליי הביתה, אולי הקצנתי ואולי קצת מיהרתי אבל זה הרגיש נכון,

״יכול להיות שכן אבל לעולם לא תדעי אם לא תנסי״ היא אמרה בסיכום ונאנחתי, סיימתי את הקפה והתרוממתי, שטפתי את הכוס והנחתי אותה לייבוש, ״אני יוצאת לסופר, תודה מאמו״ אמרתי לה בכנות והיא חייכה, ״באהבה בובה״ היא אמרה ויצאתי מהבית,

נכנסתי אל האוטו בחנייה המקורה והתחלתי נסיעה, הסופר היה רבע שעה מהבית באוטו אז ברגל זה הרבה יותר רחוק, לא התחשק לי ללכת ברגל בחום הזה, שנאתי כשהיה לי חם, הרגשתי שאני כולי נוטפת מים וזה הגעיל אותי,