מיליון דולר מוּלּיִ

פרק 10- נשיקות של חוסר ביטחון

״באבי״ קראתי לו כשהתכסיתי בשמיכה במיטה העצומה שלו, ״אה פרח?״ הוא שאל בנונשלנטיות בזמן שהשתין בשירותים עם דלת פתוחה, גיחכתי מעט והתגלגלתי במיטה כך שהישבן שלי חשוף למעט תחתוני חוטיני קטנים והחולצה העצומה שלו שעלתה מעלה, ״קסם שואלת אם אתה יכול לארגן משהו עם רועיקי״ מלמלתי ושמעתי אותו מגחך, ״נדלקה עליו?״ הוא שאל כשיצא החוצה וצחקקתי, ״כן משהו כזה, אז אתה יכול?״ שאלתי בחיוך, הוא לא ענה ולא הבנתי מדוע, התכוונתי להסתובב אך פתאום הוא נשכב על גופי ונצמד אליי מאחור, ״איזו יפה את פרינססה״ הוא אמר והסמקתי כולי, ״לאבי שלי״ אמרתי במבוכה והוא חייך, הוא הניח נשיקות על הפנים שלי ללא הפסקה וירד אל הכתפיים שלי ומשם לעצמות הבריח, ״רוצה ללכת לישון?״ שאלתי בציפייה שהוא יגיד שכן והוא צחק, ״אני צריך לעבוד חייאתי״ הוא אמר ונאנחתי, ״אז אתה יכול לעבוד לידי?״ ביקשתי והוא גיחך והנהן, הוא התרומם ממני וניגש לקחת את מחשב הנייד שלו עם האוזניות אל המיטה, התכרבלתי במיטה וזזתי מעט כדי שיהיה לו מקום, הוא ליטף את ראשי ונשען על ראש המיטה, בהיתי בו, שרירי בטנו נחשפו אליי כשהמחשב נח על ירכיו השריריות והשיזוף שלו בלט דרך הטרנינג הבהיר, הוא הקליד במהירות וראיתי כמה הוא שקוע, הוא ענה לשיחת טלפון דרך האוזניות והחל לדבר על ענייני פגישות וסיכומי חוזים, הבנתי בערך על מה מדובר וידעתי שאסתדר בקלילות אם הוא היה שואל אותי משהו בנושא, עומר תמיד עודד אותי ללמוד וההספק שלי היה מצוין, למדתי המון. עצמתי את עיניי בעייפות והתרכזתי בקולו של
אביהו, הוא הרגיע אותי ונתן לי תמריץ לשינה טובה ועמוקה, הרגשתי את ידיו נכנסות מתחת לחולצה שלי והוא ליטף ברכות את גבי ועשה לי נעים שתרם לשינה שלי עוד יותר.

שמעתי בכי בלתי פוסק, לא הצלתי להתגבר על הרעש שלו, הרגשתי ניעור מהיר ופקחתי את עיניי בבהלה, ״מאמי״ הבטתי באביהו שנועץ בי את מבטו הדואג, ״מ-מה?״ שאלתי מעט מבוהלת והוא נאנח, ״היה לך סיוט ונבהלת״ הוא הסביר ברוך כשליטף את לחיי ופתאום הבנתי שהוא מנגב את עיניי מהדמעות, הבכי הזה היה שלי.
״סליחה שהפרעתי לך לעבוד, אני חושבת שאלך הביתה״, מלמלתי במבוכה, ״את לא הולכת לשום מקום, את נשארת כאן״ אביהו הבהיר כשאחז בי צמוד אליו, הסמקתי מבושה והוא נאנח, ״יפה שלי, אל תתביישי ממני, אני כאן בשבילך, סיכמנו שאנחנו משתפים אחד את השנייה״ הוא הבהיר לי והמבוכה גברה יותר כשהבנתי כמה הוא צודק, ״אביהו תשחרר מזה״ ביקשתי בטון מעט מבוהל והוא הידק את לסתותיו, ״איך אני אשחרר מזה כשאת קמה לי צורחת מבכי בגלל זה?״ הוא שאל בנהמה והסמקתי יותר, נשמתי עמוק מעט מיואשת והוא התעצבן יותר.

״בבקשה נו, זה סתם מביך״ התחננתי בטון מעט נואש ואביהו ריכך את מבטו, ״חיים שלי״ הוא לחש לשפתיי וליטף את ראשי, ״ממה נבהלת?״ הוא שאל ברכות כשלא הסכים להניח לזה, ״חלמתי שהמשפחה שלי רוצחת אותי״ פלטתי במעט מבוכה והוא הביט בי מופתע, ״לב שלי, זה רק סיוט, זו לא המציאות, את בסדר וכאן איתי״ הוא אמר לי ברוך כשהבין את הכוונה העמוקה מאחורי הסיוט ונאנחתי, ״בסדר אהבה שלי?״ הוא שאל בדאגה כשליטף את ראשי, הנהנתי בייאוש והתיישבתי על רגליו, הנחתי נשיקה על הלחי שלו והוא חייך ברכות, ״סיימת לעבוד?״ שאלתי בהתעניינות, ״לא פרח״ הוא הודה וחייכתי מעט, ״מתי תסיים?״ שאלתי בציפייה והוא גיחך, ״יש לי פגישה אחרונה עוד שעה ואז סיימתי להיום״ הוא שיתף וחייכתי, ״על מה הפגישה שתהיה?״ שאלתי בהתעניינות בזמן שהוא שיחק בשיערי מעט, ״מישהו שחושב שאני מטומטם ורוצה לשכנע אותי לתת לו אחוזים מהחברה בתמורה לתוספת קרדיט בחברה שלו שכביכול הקרדיט אמור לתת לי גם אחוזים מהחברה שלו אבל זה לא יעבוד כי החברה שלו בתחתית הדירוג השנתי ולכן אין לה אחוזים פעילים מספיק כדי שיהיה אפשר להשוות אותם אל החברה שאני בכיר בה״ הוא הסביר בצורה מרשימה וחייכתי חיוך רחב, ״מה?״ הוא שאל בגיחוך והנחתי נשיקה עדינה לשפתיו, ״זה כיף לשמוע אותך מסביר על נושאים שמעניינים אותך״ אמרתי בכנות והוא חייך חיוך רך,