אהבה משולשת/הארי פוטר

-4-

*מכיל מין (די נו ספויילרים)*
~מעבר זמן: יום שני, ארוחת ערב~
אמה ישבה ליד דפני, וממולה ישב דראקו. היא התעלמה ממנו במשך כל הארוחה, למרות שידעה שהוא מסתכל עליה. היא סיימה את האוכל והלכה לכיוון שולחן גריפנדור. ״מה לעזאזל היא עושה?״ שאל דראקו. אמה התקדמה לכיוון של הארי, מבטיהם המופתעים של החבורה סררו סביבה. היא לחשה משהו להארי שדראקו לא הצליח לשמוע ושני הנערים, אמה והארי יצאו מחדר האוכל משאירים את בית סליתרין, הרמיוני ורון מופתעים. ״אני הולך לבדוק מה היא מתכננת״ אמר דראקו ויצא אחריהם. דראקו עקב אחריי שני הנערים בדרכם למה שנראה כמו.. מעונות גריפנדור¿ למה אמה ופוטר הולכים למעונות גריפנדור... לא לא לא זה לא יקרה הם כולה בני 14 לא נראלי שהם ישכבו, חשב דראקו. שני הנערים אמרו את הסיסמא לאישה השמנה שבציור ונכנסו לתוך חדר המועדון. דראקו הספיק להזדחל לפני שהתמונה תסגר. הדלת נסגרה ממש עליו.
הוא התחבא מאחוריי כורסא. הוא ראה חיוך על פניה של אמה.
הארי היה נבוך וסומק עיטר את לחייו. הארי התיישב על הכורסא שמאחוריה התחבא דראקו. דראקו נבהל והתחבא מתחת לכורסא הפעם. הוא ראה את אמה מתקרבת להארי.. ומתיישבת עליו¿! לא נו הם עדיין די קטנים בשביל לשכב, זאת רמת שפל אפילו בשביל פוטר. זה לא יקרה. פתאום הוא שמע את אמה גונחת וראה איך מין הכורסא נופלת חולצתו של הארי וחזייתה של אמה. פאק. גניחות קלות החלו להישמע ברחבי החדר, ודראקו נגעל. הוא לא נגעל מהמין, אלא מעצם העובדה שהם עדיין צעירים ואמה ליטרלי שוכבת עם פוטר. היא עד כדי כך נואשת? חשב לעצמו דראקו. הגניחות התגברו יותר ויותר. ולבסוף דראקו קיבל מתז של חומר לבן ודביק. הוא אפילו לא העז לגעת בזה. הזרע של פוטר. איכ. הוא ראה את אמה מרימה את בגדיהם מהרצפה. ״אני הולך לשירותים, תסדרי את מה... את יודעת..״ פתאום אמר הארי. הארי קם מין הכורסא והלך לשירותים במעונות גריפנדור. אמה עדיין עמדה מול הכורסא.
״נהנת מהמופע דראקו?״ שאלה אמה. ״אל תחשוב שאתה יכול להתחבא כולך מתחת לכורסא קטנה״. דראקו היסס אך לבסוף יצא מין הכורסא. ״אמא אף פעם לא סיפרה לך שזה גס רוח לצותת דראקו?״ שאלה אמה. ״סליחה באמת שאת הולכת ומשתרללת, ועוד עם פוטר״ דראקו הזעיף פנים והעיף מבט הצידה. פתאום הרגיש את ידה של אמה על פניו. הוא ניסה להראות שלא אכפת לו אך פרפרים מילאו את ביטנו.
״תטעם״ אמרה אמה. דראקו הסתובב אליה וראה את האצבע שלה מלאה בחומר שעדיין היה על הפרצוף שלו. ״הבנתי שאת מוזרה וכל זה אבל שאני אטעם את הזרע של פוטר? תצטרכי להרוג אותי״ ״אוי שתוק ותטעם כבר״ אמרה אמה ודחפה אצבע לפה של דראקו. הוא נבהל ובא לירוק אבל הטעם לא הייה זוועתי אלה מתוק. ״לא שטעמתי זרע אבל הוא לא אמור להיות מתוק נכון?״ שאל דראקו. ״מפגר, זה חלב מרוכז ממותק, ביקשתי מגמדי הבית קצת.״ אמרה אמה וגילגלה עיניים.
״רגע אז פוטר לא גמר בכלל? בכלל שכבתם?״
״נשבעת שחשבתי שאתה חכם יותר״ אמרה אמה. ״תראה הנה, אתה לא רואה שבמקרה החזייה שעליי שונה מהחזייה שהייתה על הרצפה?״ אמרה אמה והראתה את החזה שלה. הוא לא היה גדול מדי אך לא קטן. דראקו ניסה שלא לבהות באופן ישיר בחזה. ״והגניחות שהיו זה ליטרלי לא הקול שלי?״
״ממממ...מה? מה זאת אומרת לא הקול שלך? זאת אומרת שלא שכבתם?״ שאל דראקו במבט מופתע. ״ברור שלא דביל, אנחנו כולה בני 14, חסר לי שאבא שלי ישמע על זה, שעבדתי על חבר טוב ששכבתי עם חבר טוב אחר. הוא יותר מדי מגן עליי״
אמרה אמה בטון מלגלג. ״אהבתי שאני ופוטר חברים טובים שלך למרות ששנינו ליטרלי שונאים אחד את השני״ חייך דראקו. ״תצטרכו לסבול אחד את השני קצת״ אמרה אמה, היא קמה והסתובבה כדי ללכת. ״זאת הייתה הנקמה שלי על הפעם ההיא במסדרון״ אמרה אמה וחייכה. ״אמאלה את סתומה? עשית לי התקף לב!! מה שעשיתי לך הוא כלום בהשוואה לזה״ דראקו ניסה להראות רציני אך חיוך מילא את פניו. חיוך אמיתי, כזה שרק אמה מקבלת. אף אחד לא מקבל את פרצופו האמיתי של דראקו. אפילו לא חבריו הטובים ביותר. ברגע שהבין שבהה באמה בדיוק יצא הארי ממעונות גריפנדור והלך לכיוון המועדון. ״אה מאלפוי לא ראיתי אותך שם״ אמר הארי וחייך לעצמו חיוך מנצח. ״אוי שתוק פוטר, זה לא נגמר כאן, אני אנקום בכם.״ אמר דראקו וגאוותו נשקפה. ״נחיה ונראה מאלפוי, נחיה ונראה״ אמרה הארי ויצא מהמועדון. ״אתה לא יכול לנצח את מלכת המתיחות של הגיהינום. אני מגיל 6 מנהלת את מחלקת העינויים המצחיקים בשאול״ אמרה אמה. ״אז תחשוב טוב אם זה שווה לך״, ״זה איום?״ שאל דראקו וצחוק קטן ברח מפיו. ״תקרא לזה איך שתרצה אבל זאת הכרזת מלחמה״ אמרה אמה וחייכה. היא עשתה את דרכה לכיוון היציאה ואז היא הסתובבה ואמרה ״האמת, אתה והארי הייתם יכולים להיות חברים טובים״. ״טוב מה לעשות נתמודד עם מה שיש״ אמר דראקו. ״אגב דראקו?״, ״מה אמה?״, ״יש לך אקדח בכיס או שאתה סתם שמח לראות אותי?״ אמרה אמה ומבטה נחת על איבר מינו של דראקו. היה אפשר לראות את האוהל שהוא יוצר. ״זונה״, ״שלך?״, ״נחיה ונראה״ סיכם דראקו.
הוא חיכה לאמה שאספה את הדברים שלה ושניהם הלכו ביחד למעונות סליתרין. ״אנחנו צריכים להמציא לך תירוץ למה הלכת עם פוטר. ולא, אנחנו לא נגיד להם ששכבת איתו אבל את בעצם לא.״ אמר דראקו, בדרך למעונות. ״מי קבע שצריך לספר להם משהו? זה לא עניינם״ אמרה אמה וחיוך קטן הופיע. שפתיה הוורודות הדגישו את עיניה הירוקות שהלכו יד ביד עם השיער החום והארוך שלה. ״אני אוהב את הגישה שלך״ אמר דראקו. ״רק את הגישה?״ ״ממממ מה?״ אמה הסתכלה עליו והתחילה לצחוק ״דראקו נראלי שכדאי שתלך לבדיקת שמיעה כי מהיום שהכרתי אותך אתה אומר יותר מדי ממממ מה״ ״אה חחחח..״
אמר דראקו וגירד מאחורי הראש. הוא לא רצה שמה שהןא אמר יהיה בקול. דראקו ואמה הגיעו אל המעונות, הם נכנסו לחדר המועדון ונפרדו בלילה טוב.
~מעבר זמן: יום למחרת, 3 בלילה~
״דראקו... דראקו!״ לחשה אמה, כמה וכמה פעמים עד שדראקו התעורר. ״הכל בסדר אמה? מאוחר בלילה״ שאל דראקו, בעודו עדיין עייף ולא מבין כלום. ״היה לי סיוט״ אמרה אמה בקול רועד. ״בואי שבי״ אמר דראקו בקול סמכותי. ״אתה בטוח? אני לא רוצה ממש להפריע..״ ענתה אמה בטון מעט חושש. ״הערת אותי כבר, הפרעת מספיק״ אמר דראקו, בקולו היה נשמע כאילו הוא רציני אבל הבעת פניו הסגירה שזו היא בדיחה. אמה נשכבה ליד דראקו, וליבה פעם, פעם בחוזקה. ״את רוצה לדבר על מה שחלמת?״ שאל דראקו. אמה רק הזיזה את ראשה בלא. הם שכבו ככה עוד כמה דקות עד שעיניה של אמה נעצמו. אמה נרדמה. דראקו לא רצה להעיר אותה, היא ישנה כמו תינוק קטן.
הןא שיחק בשיערה מעט ונרדם גם הוא.

מקווה שנהנתם💚 תכתבו לי בתגובות אם אתם מעדיפים סצנות מיניות *אמיתיות* (בעתיד) מפורטות או שפחות.
תכתבו לי גם את דעתכם עד עכשיו, אני יודעת שדראקו יוצא קצת סופטי אבל אני מנסה להשאיר אותו כמה שיותר פחות סופטי :))