מעבר זמן: ארוחת בוקר, יום רביעי
״תלמידים יקרים, לאחר מחשבה ארוכה ביחד עם סגל המורים, החלטנו לשלב את המגורים בין הבתים, ובין המגדרים. את החלוקה נקריא בסוף הארוחה.״ אמר דמבלדור, על פניו ועל פני מספר מורים הופיע חיוך וזיק של תקווה. אולי סופסוף הם יצליחו לשלב בין הבתים, והתחרותיות והשנאה תעלם. ״מעניין עם נהיה ביחד בחדר״ אמרה אמה לדראקו, שישב לידה. מאז אותו לילה שישנו שני הנערים ביחד, היחס בין אחד לשני השתנה במעט. דראקו נהיה יותר פתוח ופחות ״דראקו״ ליד אמה. ובכן אמה נהייתה מעט יותר שמחה, וחייכנית כאשר נמצאת עם מאלפוי. ״אני לא חושב שיש סיכוי שלא נהיה ביחד״ אמר הנער בעל השיער הבלונדיני. ״ אתה לא רוצה להיות איתי בחדר?״ שאלה פנסי, היא דוחפת את האף שלה לכל מקום, חשבה אמה. ״לא, לא דחוף לי״. למשמע דבריו של דראקו, פנסי כיווצה את אפה וקמה מין השולחן, היה ברור שהיא תחזור ושהיא סתם עושה סצנה, ולכן אף אחד לא טרח ללכת אחריה. ובינתיים בשולחן גריפנדור גם שמו לב למתרחש בבית היריב. ״ראיתם שפנסי קמה מהשולחן בדמעות?״ שאל רון ״אחרי שמאלפוי אמר לה משהו״. ״כן כן, וראיתם שאחרי זה מאלפוי ואמה חייכו וצחקו?״ שאלה הרמיוני. ״יופי להם״ סינן הארי. ״הארי אל תגיד שאתה מקנא״ אמרה הרמיוני, ״אני לא מקנא, למה שאני אקנא במאלפוי ואמה״ אמר הארי, הוא איפלו לא שאל. הוא ידע את התשובה. הקרבה בינהם שיגעה אותו, הוא חשב שלאחר המתיחה שלו ושל אמה על מאלפוי הם התקרבו, אך הבין שזה היה בגדר חלום. ״הארי אתה מקשיב לי בכלל?״ נזפה הרמיוני. ״סליחה לא הקשבתי״, ״שמתי לב״. הארי רק בהה באמה ודראקו, הוא ראה את ידו של דראקו נוחתת על ירכיה של אמה ואת הפנים הסמוקות והיפות שלה כשהיא מחייכת, הוא ראה את האושר על פניה בכל פעם שהוא צחק מדבריה. הוא רצה בזה כלכך, הוא רצה את אמה לצידו. הוא רצה שאלו יהיו ידיו על רגליה של אמה. הוא שיחק עם האוכל וכמעט לא אכל. מחשבותיו הרסו לו את התיאבון. ״הארי תאכל משהו אתה לא אוכל״ אמרה הרמיוני, דאגה ניכרה על פניה. ״היא צודקת חבר, אתה לא אוכל כבר כמה ימים טוב״ אמר רון, הרמיוני אפילו התעלמה משגיאות הביטוי של רון מכך שדאגה להארי. ״אני בסדר, אני לא רעב״ אמר הארי, הרעב כן מעט הפריע לו אך הוא התעלם.״פוטר בוהה בנו״ אמר מאלפוי כמעט בלחישה. ״או באמת״ שאלה אמה, היא לא חיכתה לתשובה והסתכלה לכיוונו,ההיא חייכה לעברו וראתה שהארי שם לב אליה והסמיק מעט. ״הוא מאוהב לך בתחת״ אמר דראקו, בעודו מעביר עוד חתיכת עוף לצלחתו. ״מה שתגיד דראקו״, ״אבל זה נכון״, ״אבל לידיעתך אנחנו נראים כמו זוג״. דראקו הסתכל על הארי לשניה או שתיים ואז שוב על אמה. ״באמת?״ שאל דראקו. הוא לא הוריד את עיניו מהארי. ״כן דראקו, ואני חושבת שגם אם נגיד שאנחנו לא ביחד לא יאמינו לנו״, ״מה שתגידי אמה אבל אני לא מאמ...״ דבריו של דראקו נקטעו על ידי דמבלדור. ״ובכן הגענו לסוף הארוחה והנה כאן בדף הזה כתובה החלוקה לחדרים. בואו נתחיל...״ אמר דמבלדור. כל פעם אחרי שדמבלדור סיים חלוקה של חדר אחד, נשמעו או שמחה והבנה, או כעס וקללות שנשלחות לאוויר. זה הרגיש כמו נצח עד שהגיעו לשם של כל אחד מהם. ״את חדר מספר 24 יחלקו, הארי פוטר, אמה מורנינגסטאר, הרמיוני גריינגר, דראקו מאלפוי ורון וויזלי.״ מבטיהם של הארי ודראקו הצטלבו. חבריהם הסתכלו עליהם מהצד. ליחשושים סררו סביבם. אמה הרגישה את ליבה עוד שניה מתפוצץ. יהיה לה הרבה יותר קשה להשלים את משימתה בעוד שני הבנים באותו חדר.
YOU ARE READING
אהבה משולשת/הארי פוטר
Fanfiction//לא גמור// אמה, תלמידה חדשה שהגיעה להוגוורטס, הבת של לוציפר מורנינגסטאר. ברגע שמגיעה יש לה השפעה גדולה על חלק המתלמידים... האם ההשפעה היא חיובית? לא ידוע. יש לה משימה אחת... והיא חייבת להיות דבוקה אליה.. היא חייבת להצליח. היא חייבת. האם היא תצליח...