אהבה משולשת/הארי פוטר

-5-

~מעבר זמן: 8:56 בבוקר~
אמה פתחה את עיניה, לרגע לא הבינה היכן היא נמצאת אך נזכרה בלילה קודם. היא ישנה על חזיהו של דראקו ולכן ידו הייתה סביב מותניה. היא העיפה מבט לפניו של דראקו, הוא עדיין ישן. שלווה סררה על פניו, הוא היה רגוע ולא עצבני וקשוח כמו תמיד. שיערו הלבן היה מעט מבולגן, למרות  שעדיין היה מסודר ביחס לשיערו החום והמבולגן של הארי.
אמה הסתכלה לכיוון השידה שליד המיטה וראתה עליו אצ השרביט של דראקו, פשוט ואלגנטי, וראתה עליו שעון,
8:56 פאק. ״דראקו..דראקו..״ לחשה אמה. ״זה תחביב שלך להעיר אותי?״ שאל בעוד עיניו עצומות. ״מפגר 8:56! אנחנו מאחרים!״ דראקו פתח את עיניו בבהלה. ״יש לנו 3 שיעורים ברצף עם סנייפ״ בקולו של דראקו נשמע בהלה. ״יש לך מזל הוא אוהב אותך אבל אותי פחות״ אמרה אמה ופיהקה פיהוק ארוך וילדותי. ״תתארגני מהר, תלבשי את הבגדים שלי, יש במזוודה תקחי לך סוודר״ אמר דראקו וקם מין המיטה במהירות, הוא נאנח כרוצה להמשיך לשכב על המיטה ואמה בין ידיו. הוא הסתכל על אמה שוב, ״נו קומי כבר״ אמר דראקו. ״אני רעבה״ על פניה של אמה נראתה הבעת פנים ילדותית.
״אז תתלבשי כבר ונלך לקחת קצת אוכל מהחדר אוכל, אולי נשאר״ אמר דראקו וחייך חיוך מאולץ, הוא ידע שאמה מתעצבנת מהחיוך הזה, אמה העדיפה את האמת והיא אף פעם לא משקרת. בדיוק כמו אבא שלה. ״בסדר ותוריד את החיוך הזה מהפנים אבל״ אמרה אמה וקמה מהמיטה. היא הלכה לכיוון המזוודה של דראקו וראתה המון המון בגדים מעוטרים, בגדים שלא יביישו אפילו את ראש הממשלה של המוגלגים. היא לקחה
סוודר, שכולם יודעים שהיא שייך למאלפוי, הוא עולה 15 אוניות (440 שקלים) ומשפחת מאלפוי יכולה לאפשר לעצמה לקנות כמה כאלה ללא בעיה. (תמונה למטה)

״אני רוצה את זה״ אמרה אמה. דראקו בינתיים הלך לשירותים וחזר. ״את מתגרה״ אמר דראקו. ״את יודעת שיש את זה רק לי ואת עדיין רוצה את זה״ הוא חייך חיוך ממזרי. ״אוי שתוק זה פשוט יפה ואפור מתאים לי וזה בול הסגנון שלי״ אמרה אמה.
״מה שתגידי אמה, תתלבשי בינתיים, אני אלך למטבח לקחת לנו משהו לנשנש״, ״אבל חכה לי נלך ביחד״. ״לא, אנחנו נמשוך יותר מדי תשומת לב, שני נערים וזה, עדיף שאני אלך לבד״ אמר דראקו וחייך חיוך קטן ומתנצל, ״תתלבשי אבל״ פניו הפכו לרציניות והוא יצא מהחדר. אמה התיישבה על המיטה והסתכלה סביב. אסור לה לשכוח. אסור אסור. אבא סומך עליה. הם סומכים עליו. היא חייבת להצליח. אמה קמה מין המיטה הורידה את התלבושת שלבשה מאתמול. היא הייתה ברגע זה רק עם חצאית וחזייה. ״הבאתי אוכ... אוי סליחה נו לא התכוונתי״ דראקו נכנס למעונות ומיד הסתובב. ״ די נו אל תהיה ילד קטן אני בטוחה שראית חזה בחיים שלך״ אמרה אמה, דראקו הסתובב ועיניו נחתו על חזיה, ועל החזייה בצבע הירוק אדום שלה. ברגע שהבין שהוא בוהה מיד הסתובב לשים את האוכל על השולחן מאחוריו. כשהוא הסתובב בחזרה אמה כבר הייתה לבושה. ״יש לך אולי מכנס להשאיל לי? לא בא לי על החצאית״
אמרה אמה. ״כן ברור אבל זאת לא התלבושת של הבנות״ אמר דראקו כמנסה להבין מה אמה זוממת. ״על הזין שלי לא נוח לי, דודה שלי מזיקין שמה מעצור על הסטריאוטיפים על בנות וחצאיות. יש לה חצאית אחת בארון והיא חצאית עור עם שסע ארוך אז שלא ילמדו אותי להתלבש״ ענתה אמה. ״טוב קחי מאותו מקום יש שם״ אמה הלכה לכיוון המזוודה ולקחה משם טרנינג שחור עם פס אטלטי ירוק זוהר בצד. היא הורידה את החצאית ונשארה עם מכנסיים קצרים מתחת, בגובה של בוקסר.
דראקו הוריד את חולצתו גם והחל להחליף בגדים. ״אם מישהו נכנס זה לא נראה טוב״ אמרה אמה וציחקקה. ״טוב לא פחדת כשעשית את מה שעשית עם פוטר ומה שמזכיר לי, אני צריך להחזיר לכם איכשהו״, ״אל תפתח מלחמה דראקו, זה לא יגמר טוב״ ״נחיה ונראה״ סיכם דראקו. אמה התיישבה על המיטה והחלה לאכול, היה על הצלחת פנקייקים ורטבים מתוקים כמו מייפל ושוקולד, הייתה גם חביתה אחת גדולה וסלט קטן. היה גם בקבוק מים גדול ושתי קשיות. היו על הצלחת גם 5 תפוחים ירוקים. ״דראקו למה הבאת כלכך הרבה תפוחים? אנחנו לא נסיים חמישה תפוחים״, ״דברי בשם עצמך אני אוהב תפוחים״,
״גם אני, אני אוכלת אחד ואם הוא היה טעים אז עוד אחד אבל לא חמש״ ״אז תכירי, תפוחי אמה, אמה תפוחי״ אמר דראקו וציחקחק. ״דראפל לנצח״ ענתה אמה ועשתה לב עם האצבעות.
~מעבר זמן: 9:23~
לאחר ששני הנערים סיימו לאכול, הם סיימו את ההתארגנות שלהם, אמה תיקנה את האיפור שלה. היא סירקה את שיערה בעזרת מסרקו של דראקו והלכה מהר למעונות של הבנות ולקחה את התיק שלה. היא עמדה מחוץ למעונות של הבנים ומחכה לדראקו. היא נאנחה ופיהקה. ״השיער שלי צריך להיות מסורק ומסודר אז תתמודדי בסבלנות״ אמר דראקו בעודו בודק אם שיערו  מהודק טוב בפעם ה17. שני הנערים יצאו מהמעונות של סליתרין והלכו לכיוון כיתת שיקויים לשעתיים שיקויים עם סנייפ. ״לדפוק או לא?״ שאלה אמה. ״כן תדפקי״ ענה לה דראקו. לפני שאמה הספיקה לדפוק הדלת נפתחה לבד. ״היכנסו״ קולו של סנייפ נשמע. שני הנערים הסתכלו אחד על השני ונכנסו, דראקו ראשון ואמה אחריו. ״מהי סיבת האיחור?״
שאל סנייפ. אמה הסתכלה סביב וראתה סביבה מבטים שואלים ומופתעים. 3 מבטים היו מוכרים. הארי הרמיוני ורון. זה שיעור עם גריפנדור כנראה, חשבה אמה. ״לא התעוררנו פרופסור״ אמר דראקו. ״שניכם?״ שאל סנייפ והרים גבה. ״כן פרופסור״ ענתה אמה. היא נשמעה מאוד בטוחה בעצמה למרות שהיא פחדה ורעדה מעט. ״שב, עשר נקודות מסליתרין על האיחור״ אמר סנייפ. ״תודה פרופסור״ אמרה אמה ובאה להתיישב אך לפני שהספיקה לעשות זאת קולו של סנייפ קטע אותה. ״לאן את חושבת שאת הולכת, מיס מורנינגסטאר?״ שאל סנייפ בקול העמוק שלו. ״עשיתי משהו פרופסור?״ שאלה אמה. ״למה אינך לבושה בתלבושת בית הספר?״, ״סליחה? זאת לא תלבושת בית ספר? פעם אחרונה שבדקתי זה אכן תלבושת הולמת״ ענתה אמה, היא פחדה מעט אך לא הראתה את זה. סנייפ וכך כל תלמידי הכיתה הופתעו מין ההתחצפות הזאת. ״זאת לא תלבושת הבנות ואל תתחצפי אליי מיס אמה.״ ״איני מתחצפת פרופסור, אני מביעה את דעתי באופן הוגן לגביי התלבושת הבית ספרית. חצאיות זה לא בשבילי. האם יש בעיה עם זה?״ אמה הרימה גבה וחייכה חיוך קטן ממזרי ושואל. ״שבי, 10 נקודות מסליתרין על ההתחצפות״ אמר סנייפ. אמה נאנחה ועשתה את דרכה לכיוון מקום הישיבה שלה אך שוב היא נקטעה על ידי דבריו של סנייפ. ״ו15 נקודות על האומץ להביע את דעתך ולא לפחד להיכנס לקונפליקט עם מורה״ אמר סנייפ וחייך מעט. ״תודה פרופסור״  את השיעורים ההבאים אמה ודראקו העבירו ביחד. כל היום היו להם שיעורים עם גריפנדור. אמה תמיד הרגישה את מבטו של הארי עליה אך התעלמה. היא זכרה לשם מה היא פה. אסור לה לפתח רגשות. אסור, פשוט אסור. הם סומכים עליה שתסיים את המשימה עד סוף שנה חמישית. היא לא יכולה לתת לרגשות להפריע לה במשימה שלה. אסור.לפתח.רגשות. אבל מה אם היא כן..?

אוקיי נשבעת, אני מאוהבת. הרעיון לשלב בין לוציפר להוגוורטס זאת ההברקה שלי. חוץ מזה לא צריך להיות גאון ולראות לוציפר בשביל להבין מה הולך פה. פשוט יש כמה דברים שיותר קשורים ללוציפר אבל בסהכ זה קשור להוגוורטס ולאמה ודראקו והארי. מקווה שאהבתם, אני גם חושבת להתחיל לכתוב פרקים ארוכים יותר, 1100 מילים זה נחמד אבל זה לפעמים לא מספיק לי, אז אני כנראה אתחיל לכתוב פרקים ארוכים בסגנון 1500 מילים, 2000 ואולי יותר. תגיבו לי את דעתכם💚 אם אהבתם את הפרק אל תשכחו להצביע :)))