"Always in my heart "

ההופעה האחרונה/התחלה חדשה

ההופעה האחרונה. כן כן. ההופעה האחרונה.
כמה שפחדתי שזה יגיע. אני לא יודע למה אבל פחדתי.
כמו כל פעם עשינו חזרות לשירים לריקודים לשטויות.
למרות שכמו תמיד רוב השטויות לא היו מתכוננות.
״רבע שעה הפסקה ותחזרו נעשה את כל ההופעה שוב״
ההכנות להופעה האחרונה הייתה באמת קשה.
יצאתי לבחוץ לשאוף קצת אוויר כי כל פעם עשינו את ההופעות שוב ושוב ושוב.
״לואי?״
הארי יצא לבחוץ וקרא לי.
״כן הארי ? אתה צריך משהו?״
״אהמ.. אני ... אני לא רק חשבתי שאני אוכל לשבת איתך...״
״ברור שתוכל לשבת איתי הארי.״  עניתי לו.
״כן אבל קר כאן בחוץ... אולי נעלה לספות בקומה השניה?״
היינו בתוך בניין כי עדיין הבמה האמיתית לא הייתה מוכנה.
אז עלינו שנינו ללמעלה.

״רצית לדבר איתי הארי?״
״אני... לדבר... יותר נכון...״ הוא גמגם ולא הבנתי למה.
״הארי הכל בסד-...״
לא הצלחתי לסיים את המשפט ובשניה אחרי זה שפתיו כבר היו על שפתיי.

הוא עצר לרגע והסתכלתי עליו.
על העיינים הירוקות והיפות שלו.
על הפה האדמדם שלו. והמשכתי לנשק אותו.

הרגשתי שאני חנוק ולא מצליח לנשום אבל זה לא עניין אותי כל מה שעניין אותי זה להמשיך לנשק אותו ושזה ימשך לנצח.

הוא העלה לי לאט את החולצה וישר הורדתי אותה במהרה.

הוא הוריד את מכנסיו וסובב אותי לצד השני ככה שאני אהיה מעליו.

הורדתי את בגדיי ולא הפסקנו להתנשק לשניה.

הרגשתי שאני שלם עם עצמי שסוף סוף מישהו באמת אוהב אותי ורוצה אותי. למרות שכל שניה פחדתי שמישהו מהמנהלים יעלה לכאן.

״פאק..״ הארי התקרב אליי והרגשתי את נשימותיו מתחזקות וחמות על צווארי.

״כולם לבוא בבקשה צריך להמשיך להתאמן״

״שיט נו...״ לחשתי ומהר הזמנו את הבגדים עלינו.
רק משהו אחד שלא שמנו לב.... שאני שמתי את החולצה של הארי, והארי של את החולצה שלי.

נייל הראשון ששם לב והוא ישר חטף אותי לצד.
״מה אתן משוגעים?? פה? היום? ״
הרגשתי כיאלו הוא צפה בנו אבל עשיתי כילאו אני לא יודע על מה הוא מדבר.

״על...על מה אתה מדבר?״
״אל תתנהג כמו טיפש לואי. תעשו את זה אוקי. אבל החולצות לואי החולצות״ הוא לחש לי אבל הרגשתי כיאלו הוא צורח.

״פאק. לא שמתי לב שיט.״ סיימון בדיוק ירד במדרגות ואני ונייל ברחנו.
״הארי בוא עכשיו!״ משכתי אותו לצד והוא לא הבין מה אני רוצה. הורדתי ישר את החולצה והוא חשב שאני בא להמשיך איתו.

״אוי לואי תאמין לי שהייתי יותר משמח להמשיך את זה אבל עם סיימון יגלה.. אוי לא אכפת לי״ והוא נישק אותי והייתי ללא נשימה.

״הארי... אנחנו צריכים להחליף חולצות״ הסתכלתי אליו והתחלתי לצחוק. 

״אוי פאק כן״ החלפנו ולא הפסקנו לצחוק.״