קמתי בבוקר התפללתי שזה חלום.
אני מתקשר לאמא שלי והיא לא עונה. רק שומע את הקול שלה אומרת להשאיר הודעה קולית.
״היי זו ג׳ואנה דיקין. תשאירו הודעה סליחה שלא עניתי יום טוב לכם ״ ונשיקה. שהרגשתי.
לא. לא חלום. סיוט. סיוט אמיתי.
אמא שלי. היא... אני אפילו לא קולט. עד אתמול היא הייתה חיה ונושמת. אבל עכשיו. גם זאין עזב את הלהקה וגם אמא שלי. אני בריב עם הארי. רק ליאם ונייל.
אבל שירדתי במדרגות ראיתי את כולם.
נייל ליאם הארי ואפילו זאין. כל החברות והחברים של אחיות שלי דודים דודות. כולם עצובים. ירדתי וכולם שתקו. הסתכלו עליי. אחכ הם שאלו אותי איך קיבלתי את זה. איך אני .
שיחשבו לבד. כל וואן דיירקשן חיבקו אותי נישקו אותי היו איתי. הלכנו להלוויה. הסתכלתי עליה על הקבר.
רציתי לפתוח ולחבק אותה. רק פעם אחרונה. בבקשה.
אני אפילו ביקשתי מהכומר. אבל הוא לא אסכים.
הוא אמר שזה חילול המת. אני רוצה לראות אותה אני לא יכול ככה. אני לא יכול. סיימון הודיע שיש לנו חצי שנה חופש בגלל מה שקרה לאמא שלי. אפילו לא בא להלוויה.
דיברתי עליה כמה דברים.
״אמא שלי. ג׳ואהנה. היא הייתה שונה. היא הייתה מיוחדת.
אמא אם את שומעת אותי. אני אוהב אותך. ואני בחיים לא אפסיק לאהוב אותך את כל העולם שלי. יש רק בני אדם ספורים שיכולים לעזור חי במצב הזה אבל לא כולם כאן איתי עכשיו.״ הסתכלתי על הארי. הוא הסתכל עליי.
״אמא שתדעי שאת היית הכל בשבילי. היא הייתה מיוחדת. קשה לי לדבר בלשון עבר. אבל זה המציאות. קשה לי לקבל אותה אבל זו היא. אמא שלי הייתה תמיד כאן בשבילי וזה לא הגיע לה. בכלל לא. אמא אני אוהב אותך. את תמיד תיהיהי איתי כאן בלב. מאז הרגע הראשון שהניחו אותי על ידייך. שחיבקת אותי. שנישקת אותי. שידגדגת אותי עד שהיינו לא מפסיקים לצחוק על המיטה. אני תמיד אוהב אותך ותמיד יואהב.
אני מאחל לך טוב בגן עדן. רק טוב. אני יצליח אמא. אני שיג את מה שאת רוצה ואני אעשה אותך הכי גאה שיש אני מבטיח״
נשברתי. ממש כאן. הם לא התאפקו. האחים שלי עלו אליי.
נייל זאין ליאם הארי עלו וחיבקו אותי. כל הקהל בכה. זה היה נורא. הוא החזיק אותי. הארי. הוא הסתכל עליי ואמר לי ככה:
״ הי לואי תסתכל עליי. אנחנו נעבור את זה. אנחנו נעבור את זה ביחד. אני כאן תמיד בשבילך לא משנה מה יקרה בינינו.
אני אוהב אותך לואי. אני אוהב אותך. ״
חיבקתי אותו כל כך חזק וכולם חיבקו אותנו.
זה היה עצוב כל כך. לאט לאט אנשים אמרו ביי כולם הלכו ורק אני אחיות שלי וואן דיירקשן נשארנו.
ישבנו מול הקבר. הארי החזיק לי את היד. שרנו לה. כולנו.
את השיר שלנו שרנו לה״if I could fly" שיר שהייתי מקדיש להארי כל הזמן אבל עכדיו זה פשוט קיבל משמעות כל כך שונה. זאין הלך. הוא היה חייב ללכת. נרפא רו ארבעתנו ואחיות שלי. האחיות שלי אמרו שהן יחכו לי באוטו.
נשארנו ארבעתנו. נייל ליאם אני והארי.
נייל וליאם אמרו שהם ישאירו אותנו לבד.
ונשארנו אני והארי. רק שנינו.
״הארי אתה יודע שהכל היה שקר כן?״
״על מה אתה מדבר לואי״
שאמרתי לך שאני לא אוהב אותך. אני בחיים לא הפסקתי לאהוב אותך. אני בכלל לא יודע מי זו אלינור זה הכל סיימון.
הוא הכריח אותי. הוא אמר לי להגיד לך שבגדתי בך. ושאתה משעמם. ושאם מישהו יגיד לך שהוא טוב אותך זה רק כי הוא רוצה לז**ן אותך. לא יכולתי להגיד לך את זה. עשיתי את זה במילים אחרות. ויצאת. כעסת. הרגשתי נורא מזה. אבל זה לא היה אני. הארי אני בחיים לא עשיתי לך כלום. ״
הוא היה המום. מהכל. הוא פשוט נישק אותי.
התנשקנו. והתחבקנו. הוא אמר לי שהוא איתי. ונתחיל להסתיר יותר טוב. הוא אמר לי שכרגע כל מה שחשוב זה שאני אהעה מאושר. ושהוא יעבור הכל איתי.
״אתה יודע לואי... אבא שלי. החורג... הוא נפטר היום גם... מסרטן... ״
״מה?? ולמה לא אמרת כלום?? בוא הולכים עכשיו!!״
״לא לא לא לואי ההלוויה מחר. רציתי לספר לך הערב החברים יודעים. אני פשוט מרגיש רע. שלא הייתי איתו מספיק. ״
״אני כל כך מבין אותך.״
דיברנו. כל כך הרבה זמן שהיה ערב. מול הקבר של אמא שלי.
הזדהנו עם אחד השני הרגשתי שיכול להיות שאני אצליח להתגבר. הוא עוזר לי. ואני לו.
YOU ARE READING
"Always in my heart "
Novela Juvenilסיפור על הארי ולואי. על הרומן בינהם. על וואן דיירקשן. על בשבירת לב. ועל מה שקרה ... זה יסתדר? זה ימשך? זה יעבוד? האם הם באמת יצליחו לצאת מזה ולהגיד לעולם? הם רוצים זה בטוח. אבל איך שלואי לא בטוח בעצמו. ואיך שסיימון לא נותן להם אנחנו נראה מה יקרה...
